בית זונות

מה זה

בית זונות

ההגדרה עבור

בית זונות

נדיר שישתמשו בזה פרקטית כ"בית בושת" – המונח המקורי שלשמו הגענו. בדרך בא לתאר עבודה ערבית, יחס מסריח, אנשים פקקט או בכללי חרא.

דוגמה: "הלכתי לביטוח לאומי. בית זונות מה שקורה שם. אנשים נכנסים בלי תור, מקומבנים, בלאגנים ואפילו הייתה קטלה אחת. חייבים לסגור את המקום".

מקור: ביטוי עברי וולגרי לבלגן מוחלט.

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

כינוי לגבר המשול לסמרטוט בביתו, גבר שאשתו רודה בו ביד רמה ובזרוע נטויה.

דוגמה:

  1. ראית את ליאור שליין? הוא נראה שפוף ועצוב, מירב החטיפה לו את הסטרפאון
  2. ראית את שוניקווה? תפסה את ג׳יילן שותה בירה עם החברים, חטף את הסטרפאון

מקור: ביטוי עברי מדובר.

סלנג של מורים. הם מתכוונים לכך שהם רואים כל מה שקורה בכיתה. בפועל, הם לא באמת רואים משהו, אבל בדרך כלל הם מפענחים את הסיטואציה בצורה נכונה מבלי לראות מה קורה.

דוגמה א':

דניאל זורק נייר על דורון בזמן שהמורה כותבת על הלוח, עם הגב לכיתה.

המורה: "דניאל תרים את הנייר, ותתנצל. אתה גם נשאר איתי בהפסקה".

דניאל: "אבל המורה, זה לא אני!"

המורה: "אני יודעת שזה אתה. יש לי עניים בגב".

מקור: ביטוי עברי מעולם החינוך.

אדם שמערסל אותך, עפ"י מתן פרץ. דואג לך, שומע שאתה רוצה לדקור מישהו או מישהי, משתמש באינטיליגנציה רגשית גבוהה מהרגיל כדי להוריד אותך מהעניין. בנוסף, לפי הסרטון של תמיר בר, 99% יהיה מזרחי אם לא 100%, אוהב להתלבש עם מותגים, מעשן נרגילות, נוסע ברכבים עם לוגו יוקרתי בתשלומים, לעתים קרובות בעודף משקל, ואוהב לעשות פוזות.

דוגמה: "הערס הזה עקף אותי עם האאודי שלו, בטח הלך לו איזה חצי מיכל על הקיק הזה. מזל שלא הייתי צריך לריב איתו על חנייה".

מקור: מערבית: עַרְס (عرص), "סרסור". כינוי גנאי שהתגלגל בעברית לתיאור טיפוס צעקני ובוטה.

משפט הקסם של כל ישראלי שלא בא לו. לא תמיד מדובר בעייפות אמיתית, לפעמים פשוט אין חשק לקום מהספה ולעשות משהו שהוא לא נטפליקס. אפשר להוסיף "אין לי כוח לאף אחד" לאפקט דרמטי.

מקור: ביטוי עברי פשוט שהפך לסמל תרבותי של העצלות הישראלית, ומוכר גם בגרסה המקוצרת "אין כוח".

דוגמה: חבר 1: "יאללה, באים לים?" חבר 2: "אחי, אין לי כוח".

החייל (או העובד) שלוקח את זה הכי ברצינות שיש. מגיע ראשון, הולך אחרון, מתנדב לכל שמירה ומדבר על היחידה כאילו זו משפחה. בדיוק ההפך מג׳ובניק שסופר את הימים לשחרור — המורעל כבר מתכנן לחתום קבע.

מקור: מצה"ל: מהביטוי "מורעל" (מורעל ברעל), כאילו שהשירות הצבאי חלחל לו לדם.

דוגמה: "תעזוב אותו, הוא מורעל, הוא ביקש לעשות גם את השבת הזאת בבסיס".

מונח לקוח מכדורסל. כשמישהו הטעה אדם אחר, וגרפ לו ליפול.

דוגמה: ג'יימס הארדן עשה קרוס אובר לדוניאל מרשל, שלא יכול לשמור על ארוחת הערב שלו. הוא שבר לו את הקרסול, הבנאדם עף ימינה, לא ראית דברים כאלה.

מקור: מעולם הכדורסל, תרגום מהביטוי האנגלי ankle breaker.

קללה ערבית שנכנסה לעברית וקופצת בעיקר בשיחות עצבניות. בערבית המשמעות פוגענית מאוד, ובעברית היומיומית היא משמשת לפעמים סתם כקריאת כעס או תדהמה. עדיף לא להגיד אותה למישהו בפנים.

מקור: ערבית: أخو شرموطة (אח'ו שרמוטה), בתרגום מילולי "אחיה של זונה". נכנסה לעברית בעיקר דרך שיחות רחוב ושירות צבאי.

כתיב נוסף: אחו שרמוטה

דוגמה: "אחושרמוטה, שוב הפקק הזה, אני מאחר לפגישה".

לא באמת צדיק, ולכן רע לו. יותר נכון – בדרך כלל לא שומר על גבולותיו האישיים.

מקור: מהמקורות: "צדיק ורע לו" – שאלה תיאולוגית מהתלמוד (ברכות ז').

הומוסקסואל.

דוגמה: "המתרומם הזה עקף אותי בדרך למצעד. חרפה".

מקור: כינוי גנאי הומופובי. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.

כינוי חיבה שנדבק לסוף כמעט כל משפט, בלי קשר למידת הקרבה האמיתית. בין חברים זה חם ומחבק, ובפה של מישהו אחר זה יכול להישמע גם סרקסטי, כמו "תירגע חביבי". קרוב משפחה של יאללה מבחינת תדירות השימוש.

מקור: ערבית, מהמילה حبيبي (חביבי) שפירושה "אהובי". נכנסה לעברית המדוברת מהשפה הערבית ומהמפגש היומיומי בין דוברי השפות.

דוגמה: "בוא חביבי, תשב, תאכל משהו, אתה נראה גמור".

לזרוק שמות של אנשים מפורסמים או חשובים בשיחה כדי להרשים, כאילו במקרה. "כשישבתי עם יובל" יכול להיות יובל נבון, או סתם יובל מהשכנים, אבל הטון תמיד אומר שאתה אמור להתרשם.

מקור: מאנגלית, name-dropping, מהצירוף to drop names שפירושו להפיל שמות לתוך השיחה. נכנס לעברית כמות שהוא, בעיקר בשיחות על קשרים וחברה.

דוגמה: "הוא מתחיל כל משפט ב״כששתיתי קפה עם״, אין מצב, זה ניים דרופינג".

פינה מאולתרת שאיזה חבר ארגן משום מקום — מזרן, שטיח פרסי מהסבתא, נרגילה ואור צהוב — ובה מתקיים כל הבילוי. הזולה היא המקום שבו פינוקים הופך מסטטוס לכתובת פיזית, ואף אחד שנכנס אליה לא יוצא לפני שעתיים.

מקור: מערבית: זוּלָה, "פינה" או "מחבוא", או מהמילה העברית "זול" (אולם, מבנה). הפכה בשנות ה-70 לשם של פינת ישיבה מאולתרת.

דוגמה: "בוא תעלה לגג, בנינו זולה מהחזאיות, יש גם מקרר קטן".

כתיבת תגובה