קללה ערבית שנכנסה לעברית וקופצת בעיקר בשיחות עצבניות. בערבית המשמעות פוגענית מאוד, ובעברית היומיומית היא משמשת לפעמים סתם כקריאת כעס או תדהמה. עדיף לא להגיד אותה למישהו בפנים.
מקור: ערבית: أخو شرموطة (אח'ו שרמוטה), בתרגום מילולי "אחיה של זונה". נכנסה לעברית בעיקר דרך שיחות רחוב ושירות צבאי.
כתיב נוסף: אחו שרמוטה
דוגמה: "אחושרמוטה, שוב הפקק הזה, אני מאחר לפגישה".
יש למילה ״חנטריש״ שני פירושים.
1. אדם זקן עם קו מחשבה לא מודרני, לא חייב להיות זקן בגיל.
2. סחורה גרועה, עבודה מרושלת, או סתם בנאדם שאי אפשר לסמוך עליו. זה מה שיוצא כשעושים משהו חפיף ומקווים שאף אחד לא ישים לב — אבל האמת יוצאת לאור.
דוגמה 1: ״סבא, די להיות חנטריש. גם בתקופתך היו הומואים״.
דוגמה 2: ״זה חנטריש, ביקשתי ממנו לאסוף חבילה, לא קרא את שעות הפתיחה ובסוף החבילה לא הגיעה״.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. ההשערה הרווחת היא שמדובר במילה מרוסית או מיידיש שהתגלגלה דרך השוק, במשמעות של סחורה עלובה וישנה.
עושה קסם, טריק.
"ראית את דני. הצליח להביא את הטנק ליעד בחצי מהזמן. ממש הוציא שפן מהכובע".
מקור: מעולם הקוסמים: הטריק הקלאסי של שליפת ארנב מכובע.
לסבית, אישה שאוהבת לקיים מין אוראלי עם אשה אחרת.
דוגמה: ראית את הזרה החדשה של א.ס רמה״ש? נראית לי אוהבת משולשים, ולא של פיצה.
מקור: לשון נקייה וולגרית.
היכולת הנדירה להיות שמח בשביל מישהו אחר בלי שקורה לך כלום בפנים. בישראל זו פעולה שדורשת מאמץ פיזי, ולכן מי שמצליח לפרגן נחשב אדם גדול, ומי שלא מצליח פשוט אומר חארטה על ההצלחה של האחר ומתקדם בחיים.
מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לא לקנא, לשמוח בהצלחת האחר". אחת המילים היחידות בעולם לתחושה הזו.
דוגמה: "אחי הוא קיבל קידום, בוא תפרגן לו רגע במקום לנתח למה זה לא בטוח קידום אמיתי".
קשר רומנטי קליל וחד-פעמי (או כמה-פעמי, לא נספור) בלי שום כוונות רציניות ובלי לדבר על "לאן זה הולך". כולם יודעים מה זה, אף אחד לא מודה שהוא בתוך אחד.
מקור: מיידיש וגרמנית: Stutz, "מכה" או "דחיפה". בעברית קיבל משמעות של קשר רומנטי מזדמן וקצר.
דוגמה: "לא לא, זה לא בן זוג שלי, זה סתם סטוץ… כבר שמונה חודשים".
כאפה עם גב היד. נועד גם לתקוף אדם וגם להעליב אותו.
"סופסוף המניאק הזה חטף לטמה. הוא צריך לסתום את הפה."
מקור: מערבית: לַטְמָה (لطمة), "סטירה".
מצב רוח של יום שני בשבע בבוקר. לא ממש עצוב, לא ממש כועס, פשוט משהו כבד ואפור באוויר שאי אפשר להסביר. בדרך כלל התוצאה של משהו מבאס שקרה, או של כלום בכלל.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. יש המקשרים אותה ליידיש ויש לערבית המדוברת, ובכל מקרה היא מתועדת בעברית הישראלית כבר מאמצע המאה ה-20.
דוגמה: "מה קרה לך? אתה כולו מצוברח היום". "לא יודע אחי, ירד גשם והקפה נגמר".
הכוונה במקור היא ליוונית. המונח גם משמש את מי שמתגזען על יוונים, שהם עצלנים.
דוגמה: "הבנק עוד יוריד אותך מנכסיך, ומרוב מכתבים מהוצאה לפועל תתחיל לדבר בשפת החובות".
מקור: כינוי סטריאוטיפי. מוצג כאן לצורך תיעוד.
מילת שבח לכל דבר שהיה ברמה גבוהה במיוחד: מסיבה, אוכל, מופע או סתם יום טוב. ככל שהפיצוץ גדול יותר, ככה עוד שבוע מדברים על זה.
מקור: מהמילה העברית התקנית "פיצוץ", שבסלנג קיבלה היפוך משמעות: משהו כל כך טוב שהוא "מפוצץ" – בדומה ל"מטורף" או "הורס".
דוגמה: "היית אתמול בחתונה? אחי, פיצוץ! הדי ג'יי עשה לנו שיעורי בית".
