הכוונה במקור היא ליוונית. המונח גם משמש את מי שמתגזען על יוונים, שהם עצלנים.
דוגמה: "הבנק עוד יוריד אותך מנכסיך, ומרוב מכתבים מהוצאה לפועל תתחיל לדבר בשפת החובות".
מקור: כינוי סטריאוטיפי. מוצג כאן לצורך תיעוד.
הכוונה במקור היא ליוונית. המונח גם משמש את מי שמתגזען על יוונים, שהם עצלנים.
דוגמה: "הבנק עוד יוריד אותך מנכסיך, ומרוב מכתבים מהוצאה לפועל תתחיל לדבר בשפת החובות".
מקור: כינוי סטריאוטיפי. מוצג כאן לצורך תיעוד.
המחמאה הכי חזקה שדור Z יכול לתת: כשמישהי מגיעה עם לוק מטורף, מעלה סרטון מושלם או סוגרת ויכוח בסטייל, היא "עשתה סלאי" או פשוט "סלאיייי". זה לא רק יפה, זה ניצחון מוחלט, עם וייב של מלכה. ככל שיש יותר יו"דים בסוף, כך הסלאי גדול יותר.
מקור: מאנגלית: slay – מילולית "להרוג, לקטול". בהשאלה "to slay" פירושו להצליח בגדול; השימוש הזה צמח בתרבות הבולרום הקווירית בארה"ב, התפוצץ ברשתות החברתיות ובטיקטוק, ומשם נכנס לסלנג של בני נוער בישראל.
כתיב נוסף: סליי, סלייי
דוגמה: "ראית את התמונות שלה מהחתונה? סלאי, אין מה להגיד, היא קרעה את כל הרחבה".
תבנית קבועה שמשתמשים בה שוב ושוב בלי לחשוב. כשמישהו עונה לך תשובה שבלונה, זה אומר שהוא העתיק אותה מהמקום שבו הוא תמיד מעתיק. גם מכתב רשמי שנראה כמו כל מכתב אחר הוא שבלונה.
מקור: המילה מגיעה מהגרמנית, Schablone, תבנית או דפוס לחיתוך וציור. מהמשמעות המקורית של תבנית מתכת עברה לדבר שחוזר על עצמו בלי יצירתיות.
דוגמה: "הוא שלח לי הודעת יום הולדת שבלונה, אפילו לא כתב את השם שלי".
ניסיון ישראלי לסיים שיחת טלפון. בניגוד לכל עם תרבותי שמנתק אחרי "שלום", הישראלי אומר "יאללה ביי" בממוצע חמש פעמים לפני שהוא בכלל שוקל להניח את הטלפון. הביטוי ידוע בכך שהוא לא באמת מסיים שיחה — הוא רק מסמן שהשיחה עכשיו תימשך עוד חמש דקות.
מקור: "יאללה" מערבית ("קדימה") ו"ביי" מאנגלית – שילוב של שתי שפות שמסכם את העברית המדוברת.
דוגמה: "יאללה ביי" / "יאללה" / "ביי" / "סגור" / "אחלה, תתקשר" / "יאללה ביי ביי" / [שני הצדדים ממשיכים לדבר עוד שש דקות]
אמת מוחלטת, שאי אפשר להתווכח איתה. ניתן להתייחס לדברים כאילו הם תורה מסיני.
מקור: מהמסורת היהודית: התורה ניתנה למשה בהר סיני, ולכן "תורה מסיני" היא אמת שאין עליה עוררין.
להירגע, לעשן שאכטה.
לדוגמה: "אחי, בוא נשב אצלי נוריד פאניקה".
מקור: ביטוי עברי מעולם הקנאביס: "להוריד" את הפאניקה, כלומר להירגע.
מי שהמזל שלו נוראי באופן קבוע: אם יש שלולית בכל הרחוב, הוא ידרוך בה, ואם יש תור, הוא יעמוד בתור הלא נכון. בניגוד לפשלן, הוא לא מקלקל את הדברים בעצמו, פשוט היקום נגדו. לוזר עם הרבה פחות אשמה.
מקור: יידיש, שלימזל (שלימזל), בדרך כלל מסבירים אותו כצירוף של "שלים" (רע, כמו בגרמנית schlimm) ו"מזל" העברי, כלומר "מזל רע". נכנס לעברית דרך יידיש של יהודי מזרח אירופה.
כתיב נוסף: שלימאזל, שלימזאל
דוגמה: "הוא שבר את הרגל ביום הראשון של החופשה והמזגן במלון התקלקל, איזה שלימזל".
שוהה יותר מדי זמן במקום מסוים. גם נקרא שם את האוטו בפארק, עלוקה, חסר טאקט, מעייף.
דוגמה: "אישה מהגן הגיעה אלי, התחילה לדגור לי בבית עם הילד שלה, ולקחה את הזמן. היא טחנה את השניצלים של הילדים שלי".
מקור: מהשורש העברי ד-ג-ר (לשבת על ביצים) – לשבת במקום זמן רב.
מישהו שאתה מאוהב בו בסתר או חצי בסתר: מסתכל באינסטגרם שלו, מתכנן "מקרים" שבהם תפגשו ומתפרק כשהוא מעלה סטורי. אפשר גם לומר "יש לי קראש על…" או "הקראש שלי".
מקור: המילה באה מהאנגלית crush, שפירושה "מעיכה", ובשפה המדוברת "התאהבות חולפת". היא נכנסה לעברית דרך סדרות, רשתות חברתיות ושפת בני הנוער.
דוגמה: "יש לי קראש על הברמנית, אני מזמין עוד בירה רק בשביל לדבר איתה".
היכולת הנדירה להיות שמח בשביל מישהו אחר בלי שקורה לך כלום בפנים. בישראל זו פעולה שדורשת מאמץ פיזי, ולכן מי שמצליח לפרגן נחשב אדם גדול, ומי שלא מצליח פשוט אומר חארטה על ההצלחה של האחר ומתקדם בחיים.
מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לא לקנא, לשמוח בהצלחת האחר". אחת המילים היחידות בעולם לתחושה הזו.
דוגמה: "אחי הוא קיבל קידום, בוא תפרגן לו רגע במקום לנתח למה זה לא בטוח קידום אמיתי".
התיאור הכי אכזרי שיש בעברית למשהו גרוע במיוחד — סרט, מסעדה, בן אדם, לא משנה מה. אם זה "חרא על מקל" זה אומר שזה לא סתם רע, זה רע ברמה שאתה כמעט מתפעל מזה. מין קרוב משפחה רחוק של בלוף, רק בלי אפילו הבטחה ריקה מאחורי זה.
מקור: ביטוי עברי וולגרי שנשען על דימוי חזותי של משהו מגעיל במיוחד שאפילו לגעת בו אי אפשר בלי מקל.
דוגמה: "הלכתי לסרט הזה עם ציפיות גבוהות, יצאתי אחרי חצי שעה — זה היה חרא על מקל."
נאמר בדרך כלל על ידי נשים בצורת פאסיב-אגרסיב. זה בחיים לא מה שאתה רוצה, אלא מה שאני רוצה.
דוגמה: [בויכוח] "תעשה מה שאתה רוצה".
מקור: ביטוי עברי מדובר.