היכולת הנדירה להיות שמח בשביל מישהו אחר בלי שקורה לך כלום בפנים. בישראל זו פעולה שדורשת מאמץ פיזי, ולכן מי שמצליח לפרגן נחשב אדם גדול, ומי שלא מצליח פשוט אומר חארטה על ההצלחה של האחר ומתקדם בחיים.
דוגמה: "אחי הוא קיבל קידום, בוא תפרגן לו רגע במקום לנתח למה זה לא בטוח קידום אמיתי".
תלוי באיזה הקשר הדבר נאמר. זה יכול להיות שני דברים:
אם מדובר כמו שכתוב במונח מסיבת מעגלים, אז מדובר על האופצייה השנייה.
גם יכול להגיע בנקבה, "אין לה בעיה". אומר – יש לו או לה בעיה, רק תעלו על זה מהר, ואז הם הרסו את כל הבילוי.
דוגמה:
"לאן את רוצה לצאת היום?".
– "אין לי בעיה עם כלום, מה שאתה רוצה. מה בא לך?".
קריאת שבח ישראלית-ערבית שמשמשת לביטוי התרשמות עמוקה, אישור נלהב, או פשוט "כל הכבוד". משתמשים בה כשמישהו עשה משהו שמשאיר אתכם עם פה פעור — הזמין פיצה לכולם, חנה בחניה בלי לשלם, או ענה תשובה חכמה בזמן. מקורה בערבית, אבל בישראל אימצו אותה בשתי ידיים ועוד בעיניים עצומות.
דוגמה: חבר 1: "אחי, שדרגתי לך את כל הנסיעה לאיזור ביזנס בלי לשלם כלום." חבר 2: "סחטיין עליך אחי, סחטיין."
מצב של שביעות רצון מוחלטת, כשהכל בדיוק כמו שרצית ואין לך אפילו תלונה קטנה אחת על החיים. בדרך כלל מגיע אחרי אוכל טוב, מזגן חזק, או כשמישהו אחר משלם.
דוגמה: "אכלתי חומוס, שתיתי קפה, נשכבתי מול המזגן — אני מבסוט על הכיפאק".
מצב של כעס קטנוני ודרמטי בין חברים או זוגות, שבו אף אחד לא באמת רוצה להישאר ככה אבל אף אחד גם לא מתכוון להתקשר ראשון. בדרך כלל נגמר אחרי יומיים עם סטיקר של לב.
דוגמה: "אני איתה בברוגז כבר שעתיים, אם היא לא תבקש סליחה עד הערב אני לא עונה לה".
יש למילה ״חנטריש״ שני פירושים.
1. אדם זקן עם קו מחשבה לא מודרני, לא חייב להיות זקן בגיל.
2. סחורה גרועה, עבודה מרושלת, או סתם בנאדם שאי אפשר לסמוך עליו. זה מה שיוצא כשעושים משהו חפיף ומקווים שאף אחד לא ישים לב — אבל האמת יוצאת לאור.
דוגמה 1: ״סבא, די להיות חנטריש. גם בתקופתך היו הומואים״.
דוגמה 2: ״זה חנטריש, ביקשתי ממנו לאסוף חבילה, לא קרא את שעות הפתיחה ובסוף החבילה לא הגיעה״.
כינוי לאדם שלא מבין את כללי ההתנהגות במקום.
לדוגמא: צוות המשרד יושבים לפרזנטציה חשובה עם לקוח פוטנציאלי גדול.
מני הוא בחור טוב, אבל לא ממש יודע איך מתנהגים בסיטואציות חשובות. מני לוקח את כל הכיבוד אליו ולועס בקולי קולות.
מני תייר.
בנאדם שנולד בשנים 1946-1964, אחרי מלחמת העולם השנייה. בפועל, בומר זה התנהגות. נמנע מהתחדשות, כותב עם פסיקים במקום נקודות, כותב הלצות לא ברורות, ובכללי – מוזר.
דוגמה: "שמע, אבא שלי בומר רצח. הוא לא יודע איך להדליק את המחשב אפילו".
היה דביק לעקרונות ודרך מסוימים בהסתכלות מקצועית בלבד, למרות שאין שם שום דבר מקצועי, האינטרסים ברורים ורק נשאר להעריך אותו כי הוא מצדיק את המשכורת.
דוגמה: "הוא עשה ביסמוט כל כך חזק, הגן על איילת שקד כשהיא נפרדה מיועז הנדל".
עבודה זמנית וחסרת שאיפות שעושים רק בשביל הכסף, ובטח לא בשביל ה-LinkedIn. נקרא גם "מה שיש". ככל שהג'ובה משעממת יותר, ככה הסיפורים עליה בשישי בערב טובים יותר.
דוגמה: "אחי, אני עושה איזו ג'ובה בקיץ, מחלק פלאיירים בחום, אבל לפחות יש לי כסף לפסטיבל".
