כינוי לכל אדם ברחוב שאתם לא יודעים את שמו. כולם עונים.
דוגמה: "ג'וני, תן לעבור".
מקור: מאנגלית: Johnny, שם נפוץ.
כינוי לכל אדם ברחוב שאתם לא יודעים את שמו. כולם עונים.
דוגמה: "ג'וני, תן לעבור".
מקור: מאנגלית: Johnny, שם נפוץ.
נאמר על ידי חייל שבור בסוף מעצר שלא הצליח. אחרי שסיימו את כל ההמתנה והמארב, בסביבות 4:45 בבוקר, הגיעו לעץ עלוב עם כמויות של פסולת מסביבו. התיישבו שם וחיכו להסעה חזרה. שם, אותו חייל טבע את המונח, "זולה מפחודה", מה שגם קיבל נקודת ציון צה"לית.
לדוגמה: "שמע אחי הלכנו לאזור התעשייה קדימה צורן אחרי שש בערב, ניסינו לגנוב בקבוקים מאיזה מסעדה ובסוף המתנו באיזה זולה מפחודה אחרי שכיסחו אותנו, עד שהמשטרה הגיעה למקום".
מקור: מהסלנג הצבאי: "זולה" (פינת מנוחה) ו"מפחודה".
סבך. קשר שאי אפשר לפתוח, בין אם זה חוטים של אוזניות בכיס ובין אם זה מצב בחיים שנהיה כל כך מסובך שאתה כבר לא יודע מאיפה להתחיל. הבלגן הוא כשהכל מפוזר, הפלונטר הוא כשהכל קשור אחד בשני.
מקור: מיידיש: פּלאָנטער (plonter), סבך או קשר, מהפועל פּלאָנטערן, להסתבך. המילה הגיעה ליידיש מפולנית (plątać, לסבך) ונכנסה לעברית המדוברת עם העולים ממזרח אירופה.
כתיב נוסף: פלאנטר
דוגמה: "שאלתי אותה למה היא לא מדברת עם אחותה, ויצא לי פלונטר של עשרים שנה של ריבים משפחתיים".
שאלה שנשאלת כשמישהו עושה משהו מוזר ואתה מנסה להבין מה עובר לו בראש. משמש גם כפתיח לשיחה במקום "מה קורה", וגם כשאתה מתעצבן על נודניק שמסתובב לך מסביב ולא אומר מה הוא רוצה.
מקור: מהמילה "קטע" במובן של "עניין" או "סיטואציה". השאלה "מה הקטע?" היא הדרך העברית לשאול "מה העניין?" או "מה קורה פה?".
דוגמה: "אחי, מה הקטע? הזמנת אותי לשבע ואתה עוד במקלחת".
סרטון או תמונה שמתעדים את היום באינסטגרם ונעלמים אחרי 24 שעות. גם הדרך ללמוד איפה כולם היו בלי שהם סיפרו. "תעלה סטורי" הוא הצו של דור שלם, ו"ראית את הסטורי?" פותח כל שיחה.
מקור: אנגלית, story, "סיפור", תכונה שהוצגה באפליקציית Snapchat ואחר כך באינסטגרם. נכנסה לעברית כמו שהיא.
כתיב נוסף: סטוריז
דוגמה: "ראית את הסטורי שלה? היא בטיול ברומא ולא סיפרה לאף אחד".
כל המופע החיצוני שנועד להרשים אנשים שבכלל לא ביקשו. השוויצר עושה דאווין, זה הכלי שלו — רמקול על הכתף בחוף, שעון שהוא מסתדר ככה שתראה אותו, וסיפור על עסקה שאף אחד לא הבין. בסוף מסתבר שכל הקומבינה הזאת עלתה לו יותר ממה שהרוויח ממנה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמקורה בערבית המדוברת. היא התקבעה בעברית כשם נרדף להפגנת ראווה שנועדה להרשים.
דוגמה: "הוא הזמין בקבוק לכל השולחן, אחי, דאווין בלבד. אחר כך ביקש ממני חמישים שקל לחניה".
חם, ביתי ונעים, כמו אוכל של סבתא או חבר שמרגיש כמו משפחה. מי שהוא "היימיש" לא מתאמץ להרשים, הוא פשוט נעים להיות לידו. מקום "היימיש" הוא מקום שנכנסים אליו ומיד מורידים נעליים.
מקור: מהיידיש heymish (היימיש), "ביתי", מהמילה heym ("בית"). נכנסה לעברית דרך הדוברים האשכנזים ושרדה כמילה שמתארת אווירה חמה.
דוגמה: "המסעדה הזאת ממש היימיש, מגישים לך מרק כאילו אתה בן המשפחה".
מישהו שאתה מאוהב בו בסתר או חצי בסתר: מסתכל באינסטגרם שלו, מתכנן "מקרים" שבהם תפגשו ומתפרק כשהוא מעלה סטורי. אפשר גם לומר "יש לי קראש על…" או "הקראש שלי".
מקור: המילה באה מהאנגלית crush, שפירושה "מעיכה", ובשפה המדוברת "התאהבות חולפת". היא נכנסה לעברית דרך סדרות, רשתות חברתיות ושפת בני הנוער.
דוגמה: "יש לי קראש על הברמנית, אני מזמין עוד בירה רק בשביל לדבר איתה".
מזרחי שאוהב ללכת מכות.
דוגמה: אסי הגיע ואיים על כולם במכות, אנשים יודעים שהוא טברייני אז הוא Mean Business, חלק הלכו הביתה.
מקור: כינוי סטריאוטיפי על שם העיר טבריה. מוצג כאן לצורך תיעוד.
ביטוי במקורו בתלמוד ופירושו שמטבע בודד בתוך קופסה עושה הרבה רעש, לעומת קופסה מלאה במטבעות שלא מרעישה הרבה.
והכוונה לאדם ריק מתוכן שעושה הרבה מעבר לרמתו.
לדוגמא: כשפוליטקאי חסר ידע בכלכלה מדבר הרבה על יוקר המחייה, נאמר עליו איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא.
מקור: מארמית של התלמוד (בבא מציעא פ"ה): "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא" – מטבע אחד בכד מרעיש.
הפחד הלאומי מספר אחת של הישראלי. זה לא מספיק שיהיה לך טוב — צריך לוודא שאף אחד לא סידר אותך בדרך. מי שיוצא פראייר שילם מחיר מלא, חיכה בתור, ולא ידע שלחבר הייתה קומבינה שהייתה חוסכת לו חצי.
מקור: "פראייר" מיידיש ומגרמנית: Freier, "מחזר" או "לקוח" – במקור הלקוח התמים של בית הבושת. בעברית הפך לכינוי למי שמנצלים אותו.
כתיב נוסף: לצאת פרייר, לצאת פרייער
דוגמה: "מה זאת אומרת שילמת על החניה? אני לא יוצא פראייר, אני חונה על המדרכה כמו כולם".
דוגמה נוספת: "נסעתי ארבעים דקות לתחנת דלק אחרת כי שם זה אגורה פחות לליטר. אני לא יוצא פרייער".
לא באמת צדיק, ולכן רע לו. יותר נכון – בדרך כלל לא שומר על גבולותיו האישיים.
מקור: מהמקורות: "צדיק ורע לו" – שאלה תיאולוגית מהתלמוד (ברכות ז').