שטויות, סיפורים לא מדויקים, או הגזמה מוחלטת. כשמישהו מספר לך איך הוא כמעט קנה את הדירה ברמת אביב אבל התחרט ברגע האחרון, זה חרטא. לפעמים זה גם מה שיוצא מהפה אחרי חפירה של שעה בלי נקודה.
מקור: מערבית: خرطة ("חַרְטַה"), "שטויות" או "דברים בעלמא". נכנסה לעברית דרך הדיבור היומיומי.
כתיב נוסף: חארטה
דוגמה: "די עם החרטא, כולנו יודעים שלא היית שם".
דוגמה נוספת: "שעה שלמה הוא הציג ובסוף לא הבנתי כלום. הכל חארטה".
החשיבה שלך הפוכה. אתה טמבל.
דוגמה:
אדם מנסה לנגן בגיטרה חשמלית, ולא מפעיל את הAMP ולא מבין למה אין שמע.
מישהו שרואה את זה: "נראה לי אתה מאלה שנוסעים קדימה ברוורס".
מקור: ביטוי עברי הומוריסטי מעולם הנהיגה.
אל תדבר איתי, במיוחד לא מאוחר יותר. ככל שמבטאים את צירוף המילים דבר איתי יותר ארוך, כך האדם שמקבל את הבשורה שידברו איתו, פחות מעניין, נקודתית או בכלל, תלוי בסיטואציה. מגיע בדרך כלל עם המחשה של טלפון ישן, בצורת 🤙, שמוצמד לאוזן.
אישה: "אתה חייב לקחת את עצמך יותר ברצינות"
גבר: "דברי איתי"
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני.
בנאדם שחרג מהנטייה המינית שלו, כדי לוודא שהוא אכן בטוח בנטייה המינית שלו. בדרך כלל כנותר בסתר, עם זאת, הוא לא נותר קבוע – ולכן לעתים קרובות מתנסה בסתר, או סתם מתנסה (למי שלא מצניע).
דוגמה: "ראיתי את דוד הולך למועדון חשפנות מחתרתי, הבנתי שהמקום שם בעיקר של טרנסקסואלים. האם הוא מתנסה או קבוע שם?".
מקור: מהפועל העברי "להתנסות".
אמיתי, מקורי, הדבר האמיתי בלי זיופים. כשאומרים על מישהו 'אסלי', מתכוונים שהוא אמיתי עד העצם. כשאומרים את זה על מוצר, מתכוונים שהוא לא חיקוי מהשוק. תואר שאפשר לתת רק למי שמגיע לו, ולכן הוא מגניב במיוחד.
מקור: מערבית, أصلي (aṣlī), שפירושה מקורי או אותנטי, מהמילה أصل (aṣl), שורש או מקור. המילה נכנסה לסלנג הישראלי דרך הדיבור היומיומי והשפעת הערבית.
דוגמה: "הוא אסלי, אם אמר שיבוא, הוא יגיע גם אם ירד שלג".
דאחקה מצחיקה על זה שכל בול הוא בול מה שצריכים. מרכיב יחד את המילים "בולבול". כמו שאומרים "מוביל בתחום ההובלה".
מקור: משחק מילים עברי על "בול" (בדיוק) ו"בולבול".
המילה הכי רב-תכליתית בשפה. יכולה להיות "קדימה", "תזדרז", "ביי", "נו באמת", "אני לא מאמין לך" ו"בסדר, נו" — הכל תלוי בטון ובכמה אות ל' הוספת באמצע. מילה שמצליחה לסגור שיחה, לפתוח בלאגן או להוציא קבוצה שלמה מהבית, לפעמים באותה דקה.
מקור: מערבית: יַא אַללָּה, "הו אלוהים". בעברית איבד את המשמעות הדתית והפך לקריאת זירוז כללית.
דוגמה: חבר 1: "אנחנו מאחרים כבר חצי שעה". חבר 2: "יאללה יאללה, אני יורד". (הוא עוד במקלחת).
המונח המקורי הוא 'בית זונות', אבל אפשר גם להגיד את זה במובן של "מסיבת אחושלוקי טובה".
דוגמה: "שמע, הייתי במסיבה בשישי בהוואנה, היה קראחנה".
מקור: מערבית: כַּרְכַּאנָה (كرخانة), "בית בושת" או "מקום פרוע".
רוממת את רוחי, שימחת אותי עד מאוד.
דוגמה: אחי! תודה על הקוק! באת לי טוב!
מקור: ביטוי עברי מדובר.
לסבית, אישה שאוהבת לקיים מין אוראלי עם אשה אחרת.
דוגמה: ראית את הזרה החדשה של א.ס רמה״ש? נראית לי אוהבת משולשים, ולא של פיצה.
מקור: לשון נקייה וולגרית.
בן אדם שהקצב שלו נקבע לפי איזה מצב רוח של שבת בצהריים. הכל אצלו איטי, רגוע וקצת מרחף, והוא אף פעם לא ממהר לשום מקום — גם כשהוא כבר חופר לכולם על כמה שהחיים טובים.
מקור: מהמילה "סטלה" או "סטלן", ככל הנראה מהאנגלית stoned (מסטול). בעברית המילה התרחבה מצרכן קנאביס לכל אחד שמתנהל לאט ובמצב מרחף.
דוגמה: "קבענו ב-8 והוא הגיע ב-10 עם חיוך ושקית חטיפים, סטלן קלאסי".
מילה שאין לה הרבה משמעות, מלבד החלפת לפועל אחר.
מקור: ביטוי עברי מדובר.
דוגמה: "אני עושה ציפורניים", במקום "אני בונת ציפורניים".
