רוממת את רוחי, שימחת אותי עד מאוד.
דוגמה: אחי! תודה על הקוק! באת לי טוב!
מקור: ביטוי עברי מדובר.
רוממת את רוחי, שימחת אותי עד מאוד.
דוגמה: אחי! תודה על הקוק! באת לי טוב!
מקור: ביטוי עברי מדובר.
שאלה שאף אחד לא ביקש ממך לשאול, ואחריה כל הפלוגה משלמת. בא מהצבא — מישהו מרים יד ושואל את המפקד "ומה אם יורד גשם?", וחמש דקות אחר כך כולם סוחבים ציוד מיותר בגללו. בדרך כלל זה בדיוק הראש גדול של הקבוצה, שבטוח שהוא עוזר לכולם.
מקור: מצה"ל: "קיטבג" הוא תיק הצבא הגדול. הסיפור הצבאי מספר על חייל ששאל אם צריך להביא קיטבג – ובעקבות השאלה כל הפלוגה נאלצה לסחוב אותו.
דוגמה: "אל תשאל אותה אם צריך להכין גם מצגת, זו שאלת קיטבג, בסוף נשב על זה כל הסופ״ש".
אדם רכרוכי, לא עובד בעבודות סזיפיות, לא קשוח.
מפקד: "אוריה, אני צריך שתעבוד קשה היום על הטנקים ותעזור גם לבנות אוהלים".
אוריה: "אבל המפקד, אני עדיין חלבי".
מקור: מהמילה העברית "חלב" – רך וחלבי.
לא דווקא מספק סחורה פיזית, אלא עומד בציפיות.
דוגמה: "המרצה חיים שפירא הגיע להפי שלנו, היה מעניין, לגמרי סיפק את הסחורה".
מקור: ביטוי עברי מעולם המסחר, מקביל לאנגלי deliver the goods.
אחד שהכול נופל לו מהידיים: מרטיב את עצמו בקפה, שוכח את המפתחות בדירה ונתקע בחוץ, ותמיד מגיע בדיוק כשכולם כבר הלכו. מסכן, אבל חמוד. קרוב לפשלן, רק עם יותר רחמים מצד הסביבה.
מקור: יידיש, שלעמיל. מקור המילה אינו ודאי; יש המקשרים אותה לשלומיאל בן צורישדי מספר במדבר, ואחרים לדמות פיטר שלמיל בספרו של אדלברט פון שמיסו. נכנסה לעברית דרך היידיש.
כתיב נוסף: שלמיל
דוגמה: "שלח את המייל לכל החברה במקום לבוס בלבד, איזה שלמיאל".
מישהו שמאבד שליטה: מתעצבן בלי גבול, מתנהג מוזר, או פשוט חורג מהדרך הרגילה שלו. אפשר לרדת מהפסים מכעס, מהתרגשות או מבילוי שהסתבך קצת יותר מדי.
מקור: מדימוי של רכבת שנופלת מהפסים ומאבדת כיוון; הביטוי תורגם לעברית ככל הנראה מביטויים דומים בשפות אחרות, אך מקורו המדויק אינו ידוע.
דוגמה: "אחרי שלושה כוסות הוא ירד מהפסים והתחיל לרקוד על השולחן".
הדרגה שבין "לא נעים" לבין על הפנים, אבל בלי דרמה. מבאס זה כשמשהו קטן הרס לך את מצב הרוח ואין ממש מה לעשות עם זה חוץ מלהגיד "מבאס" ולהמשיך בחיים. גם שומעים את זה כתגובה לחבר שמספר על פדיחה שלו, בטון של אמפתיה של שנייה וחצי.
מקור: מהמילה "באסה", שמקורה בערבית ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה). "מבאס" הוא מה שגורם לבאסה.
דוגמה: חבר 1: "לא הכניסו אותי למועדון בגלל הנעליים". חבר 2: "איי, מבאס".
נועד לתאר מאכל מזרחי גנרי שמרוב שהבנאדם אשכנזי, הוא לא מכיר מאכלים כאלה, ולכן מתבטא בצורה ספק גזענית.
מקור: כינוי סאטירי לאוכל מזרחי. מוצג כאן לצורך תיעוד.
דוגמה: "נו יש לי חברה מרוקאית, כל הזמן טעים לה עם כל המחרעמפרג' שלה".
ילד קטן, זאטוט, או סתם מישהו קטנטן ומתוק. בדרך כלל נאמר בחיבה, כמו שסבתא מדברת על הנכד, אבל כשאומרים את זה על בנאדם מבוגר זה כבר קצת מקטין ומתנשא.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. היא נפוצה בעברית המדוברת לפחות מאמצע המאה ה-20 במשמעות "ילד קטן", ואין לה מקור לועזי מוסכם.
כתיב נוסף: פטוץ
דוגמה: "תראה איך הפאטוץ הזה כבר רוכב על אופניים בלי גלגלי עזר".
קללה-לא-קללה שאומרים כשרוצים לשלוח מישהו או משהו רחוק, רחוק מכאן. "לך לקיבינימט" זה פחות או יותר "לך לעזאזל", בגרסה עם קצת יותר צבע וקצת פחות אשמה.
מקור: רוסית, מהביטוי הגס "к ебёной матери" שמשמעותו בערך "לעזאזל". נכנס לעברית עם העלייה מברית המועצות והתקצר לצורה שנשמעת כמעט תמימה.
כתיב נוסף: קיבינימאט, קבינימט
דוגמה: "נמאס לי מהשכנים האלה, שילכו לקיבינימט".
מישהו שכבר ראה הכל, אכל אותה מספיק פעמים ולמד. אי אפשר לעבוד עליו, הוא לא פרייאר, ואם צריך הוא גם יודע לסדר קומבינה בלי שאף אחד ישים לב.
מקור: מהפועל העברי "לשפשף" (בהשאלה – להתנסות), ובמיוחד מהסלנג הצבאי שבו "שפשוף" הוא אימון קשה.
דוגמה: "אל תנסה למכור לו את זה במחיר הזה, הוא משופשף, הוא עשה את זה עשרים שנה".
האגודל למעלה של הרשתות החברתיות, וגם המטבע של הדור הנוכחי. לתת לייק זה להגיד "ראיתי, אהבתי" בלי להתאמץ, ולקבל לייק זה להרגיש שהחיים שלך קצת שווים. מי שלא קיבל לייקים מרגיש לפעמים לוזר.
מקור: מהאנגלית like ("אהבה", "אוהב"), מכפתור ה-Like של פייסבוק שהושק ב-2009. התקבע בעברית כמו שהוא, גם כפועל: "לייקקתי".
דוגמה: "העליתי תמונה מהחופשה, יש רק שלושה לייקים, ואחד מהם של אמא".
דוגמה א': "לא עשיתי הסכם ממון עם אשתי, ועכשיו היא רוצה להתגרש. היא ממש תופסת אותי בביצים".
דוגמה ב': המאפיונרים תופסים את הפוליטקאים בביצים".
מקור: ביטוי עברי וולגרי, מקביל לאנגלי to have someone by the balls – להחזיק במישהו בנקודת התורפה שלו.