קיבינימט

מה זה

קיבינימט

ההגדרה עבור

קיבינימט

קללה-לא-קללה שאומרים כשרוצים לשלוח מישהו או משהו רחוק, רחוק מכאן. "לך לקיבינימט" זה פחות או יותר "לך לעזאזל", בגרסה עם קצת יותר צבע וקצת פחות אשמה.

מקור: רוסית, מהביטוי הגס "к ебёной матери" שמשמעותו בערך "לעזאזל". נכנס לעברית עם העלייה מברית המועצות והתקצר לצורה שנשמעת כמעט תמימה.

כתיב נוסף: קיבינימאט, קבינימט

דוגמה: "נמאס לי מהשכנים האלה, שילכו לקיבינימט".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

הגרסה המקוצרת והעצלה של נודניק, כי אפילו להגיד את המילה המלאה זה כבר מאמץ. זה מי שלא מפסיק לחפור על אותו נושא עד שאתה מסכים איתו רק כדי שישתוק.

מקור: קיצור של "נודניק", שמקורו ביידיש (מהפועל הסלאבי נודיץ' – לשעמם, להציק).

דוגמה: "די נודז, שאלת אותי את זה שלוש פעמים בעשר דקות".

קללה יידישאית חמודה למישהו שמן, קצת מסכן, קצת מגוחך ובעיקר לא רציני. הוא לא בדיוק פרייר ולא בדיוק פשלן.

מקור: מיידיש: שמענדריק (shmendrik), על שם דמות קומית מאופרטה יידית של אברהם גולדפדן מהמאה ה-19.

דוגמה: "מה אתה מסתובב עם השמנדריק הזה? תמצא לך חברים ברמה שלך".

ידוע בתור מסיבה טובה במיוחד. כל הקרדיט הולך לתושמן, AKA דניאל תורג'מן.

מקור: משחק מילים פנימי על "מסיבה" עם סיומת מקטינה.

בנאדם ששמח בהצלחה שלך באמת, בלי חצי מילה מאחורי הגב אחר כך. הוא לא פרייר ולא שוויצר — פשוט מישהו שנהנה לראות אותך עולה. מין נדיר בטבע, כדאי לשמור עליו.

מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לשמוח בהצלחת האחר".

דוגמה: "קיבלתי קידום והוא הראשון שהתקשר לברך. אחלה מפרגן".

הכינוי המוביל לאייל ברקוביץ', כששיחק בפריימירליג.

מקור: כינוי מעולם הספורט לכדורגלן אייל ברקוביץ'.

הבנאדם שתמיד יש לו קומבינה לכל דבר בחיים — מחניה במרכז תל אביב ועד כרטיסים למשחק שנגמרו לפני שבועיים. אף אחד לא באמת יודע איך הוא עושה את זה, ועדיף גם לא לשאול יותר מדי שאלות. הצד הפחות נעים: אתה אף פעם לא לגמרי בטוח אם אתה השותף שלו או הפרייר שלו.

מקור: מ"קומבינה" (מאיטלקית combinazione, צירוף או סידור) עם הסיומת "-טור".

דוגמה: "אל תדאג בקשר לכניסה למסיבה, יוסי מגיע והוא קומבינטור, הוא יסדר את זה".

בחורה שיש בה הכל. במקור נאמר בסבנטיז בישראל, כשמישהי הייתה גם שווה חרג'וע וגם מכינה אוכל טעים לילדים.

דוגמה: "מדהימה הענבל הזאת. גם יפה וגם אופה".

מקור: ביטוי עברי ותיק משנות ה-70.

מלשון "חרטא". אמר דברי שקר ובלע, בילף והסתיר את האמת במטרה לצאת טוב מסיטואציה.
דוגמה: נחום סיפר להורים של חברה שלו שיש לו תואר שני בהצטיינות מ-MIT, כשלמעשה התואר השני שלו הוא בכלל מהמכללה האקדמית בנתניה. חרטטן.

מקור: מ"חרטא" (מערבית: שטויות).

קטע הומוריסטי שחוזר על עצמו.

דוגמה: "הגאג של 'לילה בכיף' כבר מיצה את עצמו".

מקור: מאנגלית: gag, בדיחה.

מילה שהגיעה אלינו מרוסית ותפסה חזק ברחוב הישראלי — מתארת מישהו שקצת לא שפוי, עושה סטוצים מטורפים בלי לחשוב פעמיים, כאילו אין לו מה להפסיד. לא תמיד שלילי — לפעמים זה אפילו סוג של קומפלימנט על אומץ (או על חוסר שכל).

מקור: מקור המילה שנוי במחלוקת: יש המקשרים אותה לרוסית ויש הרואים בה גלגול של המילה העברית "שפוט" (נתון למרות מישהו), שהתרחבה לתיאור מי שמתנהג בלי שיקול דעת.

דוגמה: "ראית אותו קופץ מהגג לבריכה? הבנאדם שפוט לגמרי."

נאמר לאדם שחוזר על דברייך במילים אחרות. מתבסס על תוכנית ששודרה בערוץ 1, ובהמשך על פרודיה מוצלחת של שרון טייכר וערן זרחוביץ'.
אדם א': "נכנסתי לשם מיציאת החירום."
אדם ב': "אתה מתכוון מהדלת האחורית?"
אדם א': "ברור זה מהדלת האחורית. מה אתה עושה לי מקבילית המוחות?".

מקור: על שם שעשועון הטלוויזיה "מקבילית המוחות" בערוץ 1.

לקוח מצמד המילים "בוא הנה", אך למרות הבסיסים לא קשור למילים אלה כלל. המונח מציין התפעלות לטובה או לרעה ממקרה מסויים ובדרך כלל יופיע בתחילת משפט. על אף השיוך המיני, ניתן להגיד גם לנקבה.

לדוגמה: "בואנה איזה משחק אש היה אתמול", "בואנה איזה מפקיר יצאת".

מקור: מערבית: יַא בּוּאָה / "בואנה", פנייה לחבר ("אחי").

כתיבת תגובה