כינוי חיבה שנדבק לסוף כמעט כל משפט, בלי קשר למידת הקרבה האמיתית. בין חברים זה חם ומחבק, ובפה של מישהו אחר זה יכול להישמע גם סרקסטי, כמו "תירגע חביבי". קרוב משפחה של יאללה מבחינת תדירות השימוש.
מקור: ערבית, מהמילה حبيبي (חביבי) שפירושה "אהובי". נכנסה לעברית המדוברת מהשפה הערבית ומהמפגש היומיומי בין דוברי השפות.
דוגמה: "בוא חביבי, תשב, תאכל משהו, אתה נראה גמור".