תָּנוּחִי מְתוּקָה

ביטוי שגור בקרב אלו המבקשים להטריל את זולתם. השימוש בביטוי למטרת בלבול והקטנת הזולת תוך הבאתו לתחושת חוסר אונים. בפועל, הביטוי אינו אומר כלום.

דוגמה: תגיד, השתקמה לך הניבדה? אתה בטוח?

חרא.

דוגמה: יוסי, הגשייפט הזה, מתבנקר על עשרה שקלים לגלידה.

בדרך כלל האדם שאומר את זה מעיד על עצמו שהוא צדיק, ומישהו עשה פעולה שבעקיפין באה לטובתו, ואז הוא משתמש במשפט הזה.

דוגמה:

אדם א': "אני לא מאמין, איך קיבלת את ההנחה המטורפת הזו על הרכב?".

אדם ב': "מלאכתם של צדיקים נעשית על ידי אחרים".

אני לא יודע איך להכיל את המחמאה, אז תפסיק.

דוגמה:

"הבן שלך עשה עבודה טובה היום באימון".

– "די, תמשיך".

מה שגברים אומרים לנשים בשביל שהן יפסיקו לחפור, אבל בד"כ הן עדיין ממשיכות בקדיחות.

דוגמה: "אתה לא מקשיב לי כמו פעם".

– "את צודקת. אנסה לעשות מאמץ בעניין".

מטיף לו בהתלהבות נחרצת. לא חובה שיהיה בהקשר דתי.

לדוגמה: "תראה את סער. הלך להניח תפילין ופתאום החרדי הזה מרביץ בו תורה".

כשסיפור מסוים טוב מדי בשביל להשמע כאילו הוא מציאותי, אז שואלים האם קיבלת מענק מנסיך ניגרי, זכר להונאות ספאם במייל.

דוגמה: "אין מצב אחי שנתת בבר רפאלי. זה כמו שתגיד לי שקיבלת מענק מנסיך ניגרי, וזה באמת הגיע".

כשמזמינים משהו לאכול בהודו, או כששואלים מתי הרכבת מגיעה, והתשובה שמקבלים היא "כשהיא תגיע, היא תגיע". בפועל, אף אחד לא יודע מתי זה.

דוגמה: "האנשים במסעדה עובדים בזמן הודו. אתה מזמין משהו, לוקח לזה שעתיים להגיע".

קריאת שבח ישראלית-ערבית שמשמשת לביטוי התרשמות עמוקה, אישור נלהב, או פשוט "כל הכבוד". משתמשים בה כשמישהו עשה משהו שמשאיר אתכם עם פה פעור — הזמין פיצה לכולם, חנה בחניה בלי לשלם, או ענה תשובה חכמה בזמן. מקורה בערבית, אבל בישראל אימצו אותה בשתי ידיים ועוד בעיניים עצומות.

דוגמה: חבר 1: "אחי, שדרגתי לך את כל הנסיעה לאיזור ביזנס בלי לשלם כלום." חבר 2: "סחטיין עליך אחי, סחטיין."