מצב שבו מישהו מדבר בביטחון של פרופסור על נושא ששמע עליו לפני שתי דקות. שילוב מנצח של שוויצר וחארטה, שעובד מעולה בדיוק עד הרגע שבו מתגלה שיש בחדר אחד שבאמת מבין בנושא.

דוגמה: "הוא אמר לך שהוא מבין ברכבים? בלוף. הוא לא יודע לפתוח מכסה מנוע".

נהוג להגיד את זה כשהלך העסק, אין כבר עניין, הסיפור נגמר.

דוגמה: "5-0 לאנגליה על ישראל. ראחת פלסטין".

אם מישהו נעלב, אומרים לו את זה. מדובר בסלנג שהתחיל משמועה בה נדמה ששופטים מנסים לרצות שחקני כדורגל באמצעות נתינת פנדל. בפועל, מדובר בהשמטת תלונת אדם. לדוגמה:

"שמע, אני לא חושב שהיית צריך להגיד לי את זה"

"אם לא נראה לך, קח פנדל"

נאמר בדרך כלל בצורה בה גברים מתנשאים על דרך החשיבה של נשים. אומרים את זה בשתיים-שלוש אוקטבות גבוה יותר מהקול הרגיל.

בת הזוג: "תגיד, למה יש רק אדם אחד עם חולצה ורודה על המגרש?".

בן הזוג: "אישה, חלאס לשגע אותי".

שמח באופן יוצא דופן, התרגש באופן קיצוני (בדרך כלל בצורה חיובית). המהדרין נוגים לומר השפיך ניטים.
דוגמה: כשאמא של סמי ראתה אותו יוצא ממעצר של שבועיים, היא השפריצה ניטים.
דוגמת בונוס: עומר ודור פגשו עלמות חן, והם השפריצו ניטים כשעלמות נתנו להם את מספר הטלפון שלהן.

ניסיון ישראלי לסיים שיחת טלפון. בניגוד לכל עם תרבותי שמנתק אחרי "שלום", הישראלי אומר "יאללה ביי" בממוצע חמש פעמים לפני שהוא בכלל שוקל להניח את הטלפון. הביטוי ידוע בכך שהוא לא באמת מסיים שיחה — הוא רק מסמן שהשיחה עכשיו תימשך עוד חמש דקות.

דוגמה: "יאללה ביי" / "יאללה" / "ביי" / "סגור" / "אחלה, תתקשר" / "יאללה ביי ביי" / [שני הצדדים ממשיכים לדבר עוד שש דקות]

בייגלה לא חם ולא נעליים. הבחור נמצא עם הבייגלה שם כל היום, וסביר שיהיה קשה כמו סלע.

התכונה של בנאדם שאפשר לסמוך עליו שכל הפרטים הקטנים כבר טופלו, גם את אלה שלא חשבת עליהם. בזמן שכולם עוד מתלבטים בקבוצה, הוא כבר הזמין, תיאם ושילם מקדמה. אם הוא בעניין, אז סגורה הפינה על הכל.

דוגמה: "תן לרוני לארגן את הטיול, הוא סוגר פינות, יהיה גם צימר וגם מנגל וגם מי שיחזיר אותנו".