ככל שיותר ארוך – ככה פחות מרשים. נאמר הרבה פעמים בציניות. לא מעניין. אם היית יכול לחנוק את מי שאמר את מה שאמר לפני שנאמר 'וואו' לחדר, כנראה שהיית עושה את זה.

אחד שאפשר לסמוך עליו.

דוגמה: "תקרא למשה שיתקן לך את הדוד, הוא אייזן".

כשהחבר'ה מנסים לקבוע משהו, ויש אופציה אחת גרועה ביי פאר, אז היא יורדת מהפרק אוטומטית.

דוגמה: "אנחנו גרים באשדוד ואתם בנתניה, ואתם רוצים ארוחת בוקר בשביל בחיפה. אנחנו לא הקופים הירוקים. אפשר להיפגש במקום קרוב יותר, נגיד תל אביב?".

ההקבלה היא לעוגה בתנור שלא הספיקה לסיים את תהליך האפייה שלה. הכוונה היא לאדם משוגע, גזור, מעוך, מרוסק, מובס, חסר יכולת להגיב, גבר שחוטף את הסטרפאון, ועוד. "לא אפוי" הוא לא הכוונה למישהי מפילה תינוק, ושהוא עדיין "לא אפוי" בשביל לצאת מהרחם.

דוגמה: "הבנאדם הזה שחתך אותי עכשיו בצומת – ממש לא אפוי".

כרגע קורה משהו לא הגיוני, ובקרוב דברים יחזרו להיות כמו שאני מאמין שהיו צריכים להיות מלכתחילה.

דוגמה: "עכשיו יוטה ג'אז במקום הראשון במערב, ואפילו אין להם כוכב. הסטטיסטיקה תתיישר והם ימצאו את עצמם במקסימום במקום 9".

אדם שמתעצבן מהר.

דוגמה:

רועי: "אתמול ראיתי את יוסי ואמרתי לו ששמחתי שבני סכנין ניצחו אתמול את בית"ר. כמעט הלכנו מכות."

ניסים: "מה אתה דפוק? יוסי אוהד בית"ר."

רועי: "אני יודע, רציתי לצחוק איתו קצת. לא ידעתי שיש לו פתיל קצר".

הבנאדם שתמיד משלם את החשבון המלא, מגיע ראשון ומחכה חצי שעה, ומאמין שהתור באמת מתקדם לפי הסדר. בישראל אין דבר גרוע מלהיות פרייר — בשביל זה בדיוק המציאו את הקומבינה, ואם אין לך אחת, אתה כבר בפנים.

דוגמה: "מה, שילמת מחיר מלא על הביטוח? אחי, אתה פרייר".

מי שמסכים עם כל מילה של הבוס, צוחק מכל בדיחה שלו גם כשהיא על רמת ספר בדיחות של 1987, ומתעניין פתאום בהכל כשיש הרמה. מקצוען בלהגיד "איזה רעיון מעולה!" רגע לפני שהוא מקבל העלאה.

דוגמה: "ראית איך הוא צחק לו על הבדיחה? חנפן ברמות".

המשפט שאומרים לך כדי שתפסיק לשאול, לא כדי שתפסיק לדאוג. אצל בנאדם רציני זה אומר שסגורה הפינה ואפשר להירגע, אצל פשלן זה אומר שתתחיל לחשוב על תוכנית ב'. הדרך היחידה לדעת באיזה מהשניים מדובר היא לחכות.

דוגמה: "אחי, הבאת את הפחמים?" "סמוך עליי". "אז הבאת או לא?" "אמרתי סמוך עליי".