יש למילה ״חנטריש״ שני פירושים.
1. אדם זקן עם קו מחשבה לא מודרני, לא חייב להיות זקן בגיל.
2. סחורה גרועה, עבודה מרושלת, או סתם בנאדם שאי אפשר לסמוך עליו. זה מה שיוצא כשעושים משהו חפיף ומקווים שאף אחד לא ישים לב — אבל האמת יוצאת לאור.

דוגמה 1: ״סבא, די להיות חנטריש. גם בתקופתך היו הומואים״.
דוגמה 2: ״זה חנטריש, ביקשתי ממנו לאסוף חבילה, לא קרא את שעות הפתיחה ובסוף החבילה לא הגיעה״.

אלוף העולם בלעשות פדיחות. כל דבר שהפשלן נוגע בו איכשהו הופך לפאדיחה — לא כי הוא מתכוון, פשוט ככה זה יוצא לו כל פעם מחדש.

דוגמה: "אל תיתן לו לארגן את הטיול, הוא פשלן, נגמור בלי מלון ובלי אוטו".

בייגלה לא חם ולא נעליים. הבחור נמצא עם הבייגלה שם כל היום, וסביר שיהיה קשה כמו סלע.

מה שגברים אומרים לנשים בשביל שהן יפסיקו לחפור, אבל בד"כ הן עדיין ממשיכות בקדיחות.

דוגמה: "אתה לא מקשיב לי כמו פעם".

– "את צודקת. אנסה לעשות מאמץ בעניין".

בדרך כלל האדם שאומר את זה מעיד על עצמו שהוא צדיק, ומישהו עשה פעולה שבעקיפין באה לטובתו, ואז הוא משתמש במשפט הזה.

דוגמה:

אדם א': "אני לא מאמין, איך קיבלת את ההנחה המטורפת הזו על הרכב?".

אדם ב': "מלאכתם של צדיקים נעשית על ידי אחרים".

מחיאת כפיים מילולית באורך מילה אחת. אומרים לך את זה כשעשית משהו טוב באמת, לא סתם משהו שקטן עליך — סחתן זה רמת פידבק שאתה זוכר ממנה כמה ימים. בא מערבית ("סח אל־בדן"), ובעברית זה הפך לתעודת הצטיינות שאפשר לחלק בחינם.

דוגמה: "אחי, סידרת לכולם כרטיסים לחצי מחיר? סחתן עליך".

הרגע שבו מישהו סוף סוף מבין את מה שכל השאר הבינו לפני עשר דקות. אפשר לחפור לו חצי שעה, להסביר, אפילו לצייר על מפית — ואז פתאום העיניים נדלקות והאסימון נופל. הביטוי מגיע מהטלפונים הציבוריים הישנים, שבהם אסימון שנפל היה אומר שהשיחה סוף סוף התחילה.

דוגמה: "הסברתי לו שלוש פעמים שהיא לא מעוניינת, ורק כשהיא הגיעה עם חבר נפל לו האסימון".

יצא רע, לא טוב, ראחד פלסטין, נגמר, אין לו סיכוי, חרא בלבן, פשוט גרוע.

לדוגמה: "ידעתי שהמיזם שלו בדרום תל אביב ייצא פקקט. זרק חצי מיליון לפח".

לא דווקא מספק סחורה פיזית, אלא עומד בציפיות.

דוגמה: "המרצה חיים שפירא הגיע להפי שלנו, היה מעניין, לגמרי סיפק את הסחורה".