שני פירושים, שקרובים אחד לשני:
הראשון – מרבה בנפיחות, נודים, פוקים, יוספים, גז מדמיע.
השני – אדם שמשחק אותה אנין טעם בביטחון ולא מתפשר על דברים פשוטים, עמחה, פחות מורכבים.
בתדירות גבוהה.
"ראיתי את יוסי אצל תמר שבוע שעבר וגם השבוע. תאמין לי השובב הזה מבקר אותה כל שני וחמישי".
צדיק ורע לו. המקביל של זה בעולם החילוני הוא חנון משקפופר שעושה מה שאומרים לו.
דוגמה: הצו"ל הזה לא ירצה לבוא איתנו לים
אומרים שהם צרפתים, יש להם מבטא צרפתי, אבל בסוף יש להם גנים של קיפוח מספרד של 1492.
גם: עוד יהודי מזרחי עם מבטא.
דוגמה: "ראית את הצרפוקאי הזה? פאקינג גר ברעננה, כשהיה בצרפת עשה מספיק כסף בשביל לנטוש את הבית ולחיות בצפון תל אביב".
מתייחס ל-Happy Hour שמקובל בהרבה מקומות בארץ ובעולם. בסוף יום העבודה האחרון של השבוע, מקיימים "שעה שמחה", בדרך כלל עם נשנושים או בפעילות כזו או אחרת.
דוגמה: "פינקו אותנו בהפי בעבודה שלי, הביאו פיצות מטוני וספה עם מלא תוספות, ואחרי זה עישנתי ג'וינט עם הבוס בג'קוזי של החברה. צחוקים אש".
בניגוד לאבו עלי, שזה אדם חזק ביותר, כשמישהו 'עושה' אבו עלי, הוא משנה את המשמעות והוא מנסה לעשות משהו שהוא לא. בקצרה, אחד שעושה רושם והרבה רעש וצלצולים על כלום.
דוגמה:
כינוי לאדם שיודע על קיומו של סיטואציה, אך באופן מודע בוחר להתעלם מהסיטואציה.
דוגמא צורמת: יעל חווה הטרדה במקום עבודתה על ידי אחד העובדים. איציק הוא הבוס של המקום ומודע לקיומה של ההטרדה, אך בוחר להקטין ראש.
מילה שאין לה הרבה משמעות, מלבד החלפת לפועל אחר.
דוגמה: "אני עושה ציפורניים", במקום "אני בונת ציפורניים".
בנאדם שעושה דברים מטומטמים, ואתה יודע שהוא לא אידיוט.
גם: מעוך, שבור, מרוסק, מובס, עבד. השניים האחרונים מבטאים את אותו ביטוי גם במערכת זוגית.
דוגמה: "יוסי הגזור הזה אכל איזה שלושה פלפלים חריפים. אפילו בשביל התערבות, למה לעשות את זה?".
ראשי תיבות "ותדקדק ותמצא קל". כלומר, דבר שאין לנו תשובה ברורה לגביו.
דוגמה: ככשני אנשים מסכימים שהם לא מסכימים, הם יאמרו ודו"ק.
