אף כתב לא רוצה לקחת אחריות על הכתבה, ולכן מפורסם בכתבה "מערכת X".
דוגמה: "הומוסקסואלים זה רע – נכתב על ידי מערכת MAKO".
כששואלים אדם מסוים איפה הוא אוכל, והוא עונה שהוא "אוכל… בצלחת" כי "אוכל בתחת" זה גס מדי ולא מספיק מתוחכם. "אוכל בתחת" נועד להגדיר אנשים הומוסקסואליים, אבל "אוכל… בצלחת" נועד לגחך את הסיטואציה שזה מה שחושבים עליו.
דוגמה:
אדם 1: שמעתי שאתה אוכל…
אדם 2: בצלחת?
כינוי לאדם הומוסקסואל, משום ששוקו מתייחס לחור תחת, ו-וניל מתייחס לנוזל הרבייה הזכרי.
אדם א': "שמע אני לא מאמין. ראיתי את יורם נכנס למועדון גייז באלנבי"
אדם ב': "אחי אתה לא יודע שהוא אוכל גם שוקו וגם וניל?"
או "אין דברים כאלה" – יש דברים כאלה, אבל כנראה שלא הרבה, או שלא בנמצא, או שלא זמינים כל כך.
וצריך עיון. בדומה לדו"ק, צריך עיון הוא דבר שלא ניתן להכריע בו תשובה חד משמעית.
לרוב זה יהיה סביב סוגיה הלכתית שנויה במחלוקת שלא ניתן להכריע בה.
משהו כל כך טוב שהוא ממש מכה אותך פיזית — אוכל, שיר, מזגן ביום שרב, לא משנה. אחותו הקטנה של חבל על הזמן, רק עם קצת יותר אלימות בתיאור.
דוגמה: "טעמת את החומוס של הדוד שלו? מכה בראש, אני נשבע לך".
אדם שמתעצבן מהר.
דוגמה:
רועי: "אתמול ראיתי את יוסי ואמרתי לו ששמחתי שבני סכנין ניצחו אתמול את בית"ר. כמעט הלכנו מכות."
ניסים: "מה אתה דפוק? יוסי אוהד בית"ר."
רועי: "אני יודע, רציתי לצחוק איתו קצת. לא ידעתי שיש לו פתיל קצר".
משהו שלא היה צריך להאמר, והוא כל כך מביך את האומר, עד שהאומר צריך לעשות סדנת ויפאסנה של 10 ימים בקיבוץ דגניה.
דוגמה: "מיטל בעבודה כל כך התרגשה מאודי… הוא אמר לה שלום בהפי והיא התחילה לגמגם, ממש שלשול ורבאלי יצא לה מהפה".
בישראל, כשמישהו לא מנצל את מה שהוא היה צריך לנצל עד הסוף, הוא נקרא 'פראייר'. לחילופין, תחמנו אותו, היה תמים, אוהב לקבל סטירבולים או סזאמים, לא מספיק אגרסיבי.
ערבים, גם כן, כמו שוודים / שבדים.
דוגמה: "כמה זמן כבר יתנהגו אליהם כמו סקנדינבים כשהם דוקרים פה אנשים כמו באפגניסטן? עוד פיגוע, איזה עצבים".
גִּרְבּוּץ הוא גירוד באשכים. המילה היא הֵלְחֵם של המילים "גירוד" ו"ביצים". שורש ג.ר.ב.צ.
דוגמה: אחי דיי לגרבץ (שם פעולה) כבר אתה על הבמה.
