גזור

מה זה

גזור

ההגדרה עבור

גזור

בנאדם שעושה דברים מטומטמים, ואתה יודע שהוא לא אידיוט.

גם: מעוך, שבור, מרוסק, מובס, עבד. השניים האחרונים מבטאים את אותו ביטוי גם במערכת זוגית.

דוגמה: "יוסי הגזור הזה אכל איזה שלושה פלפלים חריפים. אפילו בשביל התערבות, למה לעשות את זה?".

מקור: מהפועל העברי "לגזור" – כאילו המוח "נגזר".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

ביטוי שמקורו בתלמוד וכוונתו שגם לחבר שלך יש חברים נוספים.
הביטוי מתייחס לאופן שמירת סוד בין חברים, כאשר אדם מספר סוד לחבר, שיקח בחשבון שגם לחבר שסיפרת לו יש חברים נוספים שלהם הוא יספר את הסוד.

לדוגמא: כשסוד שהסתרת התגלה, יגיע החבר המעצבן שיגיד לך "נו מה חשבת לעצמך שסיפרת לאיציק, חברך חברא אית ליה"

מקור: מארמית של התלמוד (בבא בתרא כ"ח): "חברך חברא אית ליה" – לחבר שלך יש חבר.

מדהים באופן קיצוני.

דוגמה: "תראי את הסנדלים האלה. סוף הדרך".

מקור: ביטוי עברי מדובר, "סוף הדרך" – אין מעבר לזה.

מישהו שיודע הכל על הכל חוץ מלדבר עם בנות, לצאת מהבית או להבין שכבר שלוש בבוקר. בדרך כלל אוהב מאוד את מה שהוא אוהב, ויכול ללחפור עליו שעות. הכינוי נאמר גם בחיבה, ולפעמים כמחמאה אמיתית.

מקור: מהמילה העברית "חנון" (מרחם), שבשנות ה-80 עברה שינוי משמעות מוזר: מתלמיד שמשתדל לרצות את המורה לבנאדם ששקוע בלימודים ובטכנולוגיה, מקביל ל-nerd האנגלי.

דוגמה: "אחי, הוא שינן את כל הפרקים של הכוכבים הנופלים בעל פה, חנון אמיתי, אבל תמיד אפשר לסמוך עליו".

בנאדם ששמח בהצלחה שלך באמת, בלי חצי מילה מאחורי הגב אחר כך. הוא לא פרייר ולא שוויצר — פשוט מישהו שנהנה לראות אותך עולה. מין נדיר בטבע, כדאי לשמור עליו.

מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לשמוח בהצלחת האחר".

דוגמה: "קיבלתי קידום והוא הראשון שהתקשר לברך. אחלה מפרגן".

בקיצור, לעניין, בלי סיפורים. מה שאומרים כשנמאס מההקדמות ורוצים לשמוע את השורה התחתונה. מי שלא יודע להגיע לתכל'ס הוא בדרך כלל חופר.

מקור: מהמילה העברית "תכלית" (מטרה), בתוספת סיומת בסגנון יידיש. הצורה "תכלס" נפוצה בדיבור הישראלי מאז ימי היישוב, ומקור הסיומת אינו ודאי.

כתיב נוסף: תכלס, תכלעס

דוגמה: "טוב, תכל'ס, אתה בא או לא בא?"

הבאת עליו את הנאחס, את המזל הרע. נועד לתאר שחקנים שפיארת ואז נפצעו, מגמה מסוימת שהשתנה ברגע שדור ביטון אמר שהמגמה היא מה שתקרה במשחק.

דוגמה: "איזה ניחוס הבאת לכריסטיאנו רונאלדו… בקושי הבקיע שני גולים העונה".

מקור: מ"נאחס" (מערבית: נַחְס, מזל רע).

כשצדק לא נעשה, נבטא אין דין ואין דיין. כלומר, אין דין (חוק) ואין דיין (שופט).

לדוגמא: כשמחבל מתועב מקבל עונש מקל או שחרור, נאמר אין דין ואין דיין.

מקור: מהמקורות: מדרש חז"ל על קין והבל ("לית דין ולית דיין").

מילת חיבה אוניברסלית שאמא, סבתא, חברים וגם נהגי מונית משתמשים בה. אפשר להגיד אותה לכל אחד, בכל גיל, בלי שום קשר למה שהוא עשה. בשימוש יומיומי מאפשרת לך להיות חמים בלי להתחייב לשום דבר.

מקור: מהמסורת היהודית: "כפרה" היא קרבן שמכפר על חטאים, ו"כפרה עליך" פירושו "אני מוכן להיות קרבן בשבילך". הביטוי נפוץ במיוחד בקהילות יוצאי צפון אפריקה והתגלגל למילת חיבה כללית.

כתיב נוסף: כפרה עליך

דוגמה: "כפרה עליך, תביא לי עוד קפה ואל תשכח סוכר".

דוגמה נוספת: "כפרה עליך, תזיז ת'אוטו שנייה שאני יוצא?".

בדיחה, צחוק, או סתם שטות שנזרקת באוויר כדי להצחיק את החבר'ה. מילה שהגיעה מהערבית ונשארה איתנו כי אין לה תחליף עברי שמרגיש באמת נכון. אם מישהו אומר "דאחקה" אחרי משפט, סביר שהוא לא באמת התכוון ושאתה יכול להירגע. ומי שכל השיחה שלו דאחקות — כנראה שיש בו קצת מהפלצן, אבל בגרסה החמודה.

מקור: מערבית: דַּחְקָה, "צחוק" או "בדיחה" (מהשורש ד-ח-כ, לצחוק).

כתיב נוסף: דחקה

דוגמה: "מה, באמת חשבת שאני אקום בשש בבוקר לריצה? דאחקה, אחי".

דוגמה נוספת: "אחי אל תיעלב, עשינו את זה בדחקה, מה נלחצת פתאום".

לא דווקא מספק סחורה פיזית, אלא עומד בציפיות.

דוגמה: "המרצה חיים שפירא הגיע להפי שלנו, היה מעניין, לגמרי סיפק את הסחורה".

מקור: ביטוי עברי מעולם המסחר, מקביל לאנגלי deliver the goods.

מישהו או משהו שעושים בדיוק את מה שכולם עושים: אותו קפה, אותו סטורי, אותה דעה. זה לא עלבון ישיר, אבל מי ששומע אותו מרגיש שהוא עבר בדיקת מקוריות וקיבל ציון נמוך. אפשר להוסיף אותו לטוקסיק ולשאר מילות הדור.

מקור: אנגלית, מהמילה basic ("בסיסי"). בסלנג האמריקאי בשנות ה-2010 קיבלה משמעות של "משעמם ושגרתי", ומשם הגיעה לעברית דרך הרשתות החברתיות.

דוגמה: "שוב פיסטוק אייס קפה ותמונה בשקיעה? בייסיק, אחותי".

המונולוג האינסופי שאתה נאלץ לספוג כשמישהו חופר לך. אורך ממוצע: בין עשרים דקות לכל הנסיעה לאילת, בלי עצירה בדרך. הסימן המובהק לחפירה אמיתית — הוא לא שם לב שכבר עברת שלוש פעמים על כל הטלפון מולו.

מקור: מהפועל העברי "לחפור" – לדבר ארוכות, כאילו חופרים בור שאין לו סוף.

דוגמה: "תשמור לי מקום ליד החלון, אני לא שורד עוד חפירה של שלוש שעות על הדיאטה החדשה שלו".

כתיבת תגובה