מילת חיבה אוניברסלית שאמא, סבתא, חברים וגם נהגי מונית משתמשים בה. אפשר להגיד אותה לכל אחד, בכל גיל, בלי שום קשר למה שהוא עשה. בשימוש יומיומי מאפשרת לך להיות חמים בלי להתחייב לשום דבר.
דוגמה: "כפרה עליך, תביא לי עוד קפה ואל תשכח סוכר".
יצא רע, לא טוב, ראחד פלסטין, נגמר, אין לו סיכוי, חרא בלבן, פשוט גרוע.
לדוגמה: "ידעתי שהמיזם שלו בדרום תל אביב ייצא פקקט. זרק חצי מיליון לפח".
כינוי לצואה היוצאת בזמן לא רצוי, בזמן שאדם ממש צריך ללכת לשירותים אך לא יכול, והצואה מבצבצת מפי הטבעת.
"אחי אני חייב לצאת מההרצאה הזאת וללכת לשירותים… לאט לאט יוצא לי ברלה".
מתכוונים לחצור הגלילית בימי ראשון עד הצהריים. כל החיילים העייפים מגיעים לשם, שחוטים לגמרי, ורוצים לנסות לישון או לקנות משהו אחרון לפני שממשיכים לאימון ברמת הגולן.
דוגמה: "הצלחתי לחרטט את המפקד שלי ולהגיע לחצור הפלילית רק ב-12:30. כבר לא היו אוטובוסים ישירים, אז הגעתי לבסיס רק ב-15:00, לא ירדתי לשטח באותו יום".
מצב בו אדם אחד רוצה לקיים יחסי מין, בעוד האדם האחר לא.
"שמע אחי אנחנו היינו בדייט, ורציתי לזרום איתה הביתה. היא לא הייתה בעניין".
"נשמע שהיה לך חצי זיון. אתה רצית, היא לא".
לעג לאדם שאומר שהוא עושה את אותו הדבר. במקור מגיע מדבריו של אלון מזרחי.
אדם א': "הלכתי גם לסבא וגם לסבתא שלי".
אדם ב': "גם שיחקת גם באירופה וגם בספרד. הם גרים ביחד!".
נשיקה אחת בפה, ללא לשון, שנותנים אחרי שמחזיקים עם שתי הידיים את החלק האחורי של הפנים. אנשים בעלי קור בלב מכירים את הסיטואציה מסרטים של לוני טונס, אבל המושג לקוח מהעולם המזרחי.
מנוחת הצהריים – לקוח מהארגנטינאים העצלנים והרבה פעמים מקבל משנה תוקף בעסקים בישראל, במיוחד במגזר הציבורי, שם עובדים מ-10:00 עד 10:15 עם הפסקת תה באמצע.
כינוי לאדם ללא יכולות מוטוריות בסיסיות.
לדוגמא: שגיב מפנה את הכלים מהשולחן ועל הדרך מפיל את האגרטל החדש ושובר אותו.
בעוד שגיב מניח את הצלחות במדיח, נופלות מידיו שתי צלחות נוספות ונשברות.
לשגיב יש ידיים שמאליות.
