הפוזיציה שאף ישראלי לא מוכן להיות בה, גם אם זה אומר לעמוד ארבעים דקות בטלפון עם שירות לקוחות בשביל להחזיר 12 שקל. הפרייער הוא זה ששילם מחיר מלא, לא עשה קומבינה ולא ביקש הנחה — ולכן ידבר על זה עוד שנתיים. בארץ עדיף לספוג פדיחה מאשר להיחשב פרייער.

דוגמה: "מה, שילמת על החניה? מה אתה פרייער?".

אדם שאוהב להתחסן ומדי פעם מתחסן למחלה כזו או אחרת. נאמר לשלילה.

להמציא בראש תרחיש שלם שלא קרה, ואז להיכנס אליו עד הסוף. מתחיל בהודעה שלא נענתה תוך שעתיים ונגמר בזה שאתה כבר בטוח שכולם מדברים עליך מאחורי הגב. בשלב מתקדם זה כבר לא סרט אלא סדרה, ואז פשוט מתחרפנים.

דוגמה: "היא לא ענתה לי מאתמול, אני חושב שהיא כועסת" "אחי אתה אוכל סרט, יש לה מבחן".

הגרסה המקוצרת והעצלה של נודניק, כי אפילו להגיד את המילה המלאה זה כבר מאמץ. זה מי שלא מפסיק לחפור על אותו נושא עד שאתה מסכים איתו רק כדי שישתוק.

דוגמה: "די נודז, שאלת אותי את זה שלוש פעמים בעשר דקות".

התקלה הקטנה שמפרקת תוכנית שלמה שתי דקות לפני שהיא יוצאת לדרך. בדרך כלל הפנצ'ר לא נופל מהשמיים — יש לו שם ופנים, ובדרך כלל הוא פשלן אחד ששכח דבר אחד קטן.

דוגמה: "היינו כבר באוטו בדרך לים, ואז פנצ'ר — אף אחד לא הביא את המפתחות של הצימר".

כשמזמינים משהו לאכול בהודו, או כששואלים מתי הרכבת מגיעה, והתשובה שמקבלים היא "כשהיא תגיע, היא תגיע". בפועל, אף אחד לא יודע מתי זה.

דוגמה: "האנשים במסעדה עובדים בזמן הודו. אתה מזמין משהו, לוקח לזה שעתיים להגיע".

במהלך מקצה תחרותי, המתחרה הראשון טובה בכמה רמות מהמתחרה השני.

מרים: "תראי איך אולגה מנצחת את ליאת בטניס."

רבקה: "כן. היא כבר עליה 6-1 4-0. ממש משאירה לה אבק".

לגמור משהו עד הסוף בלי להשאיר קצוות פתוחים — משימה, ויכוח, או תור במשרד הפנים. אח על הרמה יגיד לך סגורה הפינה, אבל מי שבאמת סוגר עניין כבר עשה קומבינה וסידר את זה בשיחת טלפון אחת.

דוגמה: "תן לי לדבר איתו חמש דקות ואני סוגר עניין, לא צריך עורך דין".