המשלוח לא יגיע, הכל יתפקשש, מה שיכול להשתבש – ישתבש, תחכה מלא זמן ואז יגידו לך שהחבילה שלך במקום אחר.

דוגמה: הבן זונה כמו דואר ישראל, לוקח חודשיים וחצי עד שהצ'קים שלו מגיעים.

המילה "פיזית" דורשת שמיד יגידו אחריה ש"פיזית זה היה בור", בזכות הסרטון שהפך לגאג מתמשך, על אדם ששם לאנשים בורות בחצרות, ושכל אחד רוצה בור גדול יותר מהשכן שלו".

אדם 1: "פיזית זה לא אפשרי".

אדם 2: "פיזית זה היה בור".

היכולת לשמוח בהצלחה של אחר ולתת לו קרדיט בלי שהלב מתפקק מקנאה. בישראל זו המיומנות הנדירה ביותר שיש — יותר נדיר ממישהו שמחזיר כסף שהלוו לו. לרוב מגיע בצורת מחמאה שמלווה בחיוך מאומץ קצת יותר מדי, ובסוף כולם אומרים שהם "אנשי פרגון" אבל בפועל בודקים בשקט כמה הצד השני הרוויח.

דוגמה: "אחי, ממש פרגון שפתחת עסק משלך וזה תופס. אם אפשר, שלח לי את הפרטים — גם לי יש רעיון דומה שאני מפתח כבר שנתיים."

מונח בריוני של בני נוער המשמש לתאר ילד אחר שאם תתקיף אותו, הוא לא יתקוף חזרה.

לדוגמה:

שמעון הערס: "תראה איזה ילד כאפות בני".

חזי העוד יותר ערס: "כן אתה יכול להעיף לו כאפה לצוואר, הוא לא יעשה כלום. ממש ילד כאפות".

נאמר בדו שיח, כאשר אדם אחד מספר סיפור בו הפסיד, והאדם השני קורא לו לוזר.

לדוגמא:

רועי: שמע, אני הייתי פצוע ביד במשחק. בגלל שלא שיחקתי, אז הפסדנו.

דניאל: שמע רועי, יש תירוצים ויש ניצחונות. שיחקתם בכלל כדורגל!

ביטוי לאדם שמאבד את זה כשהוא מתעצבן וצורח בקולי קולות.

לדוגמא: המורה צרח את נשמתו על עידן כשקיבל ציון נכשל במבחן.

מי שהחדר שלו נראה כאילו עבר בו טורנדו, והראש שלו נראה אותו דבר. הבלאגניסט לא מוצא מפתחות, מאחר לכל דבר, ומתעקש שיש לו "סדר משלו". בפועל, הסדר היחיד שיש שם הוא סדר ההתמוטטות.

דוגמה: "אל תיכנס לדירה שלו, הוא בלאגניסט, מצאתי שם גרב בתוך המקרר".