אדם רך, אותו כולם לועסים ומשתמשים בו בלי בעיה.
לדוגמה:
עומר: "גיא תתחיל לשחק כבר!"
גיא: "אני משחק אחי. זה לא פשוט, הוא הורג אותי"
עומר: "חלאס להיות טונה!"
אדם רך, אותו כולם לועסים ומשתמשים בו בלי בעיה.
לדוגמה:
עומר: "גיא תתחיל לשחק כבר!"
גיא: "אני משחק אחי. זה לא פשוט, הוא הורג אותי"
עומר: "חלאס להיות טונה!"
נאמר למי שגילה עכשיו משהו שכל העולם ידע לפני שבוע, ובא לספר לך את זה בהתלהבות כאילו הוא שבר חדשות. אין שום אליהו, זה סתם אליהו, וכן — אומרים את זה גם בשתיים בלילה. אם הוא ממשיך להסביר לך את זה אחרי שאמרת לו, הוא כבר חופר.
דוגמה: חבר 1: "אחי שמעת? העלו את מחירי החניה בעיר!" חבר 2: "בוקר טוב אליהו, זה מלפני חודשיים".
אדם שעשה פאדיחה, אדם שניסה לערבב (לחרטט) ללא הצלחה. אם הביטוי מגיע עם המילים "מה זה" בין "יצאתי" לבין "חומוס", מעלים את הפאדיחה בריבוע.
דוגמה: שכחתי לקנות לאישתי פרחים ליום הנישואין שלנו, יצאתי חומוס.
דוגמה: סיפרתי לבוס שלי שאני בחופש מחלה והוא ראה אותי על משאית במצעד הגאווה, יצאתי מה זה חומוס.
מחיאת כף מילולית. אומרים את זה כשמישהו עשה משהו טוב, יפה או מרשים במיוחד, לפעמים ברצינות מלאה ולפעמים בציניות מדויקת. אם הוא באמת התעלה על עצמו, אפשר לשדרג לפיגוז לעכוז.
דוגמה: "תיקנת לבד את המכונת כביסה? סחתיין עליך".
הרגע שבו סוף סוף נכנס לו לראש מה שהסברת לו חמש דקות. האסימון הוא מהטלפונים הציבוריים שאף אחד מתחת לגיל 25 לא ראה בחיים, אבל הביטוי שרד. תכלס, לפעמים האסימון נופל רק שבוע אחרי, וזה גם בסדר.
דוגמה: "הסברתי לו שלוש פעמים שהיא לא מעניינת בו, ורק כשהיא הביאה חבר למפגש נפל לו האסימון".
אדם ממש סאחי.
"שמע הבנאדם נועל סנדלי שורש, שותה קפה נחלה בנחלים, ותמיד לובש חולצות של סוף מסלול"
"בואנה הבחור הזה ממש סאחי בלאטה".
כידוע לכולם, כל השמנים שקרנים. מי שאומר ש'ממחר מתחילים דיאטה', זה בנאדם שקרן.
דוגמה: "אתה מאלה שאומרים 'ממחר מתחילים דיאטה'. אל תעבוד עליי".
מילה שאין לה הרבה משמעות, מלבד החלפת לפועל אחר.
דוגמה: "אני עושה ציפורניים", במקום "אני בונת ציפורניים".
בית שימוש – תיאור מצב קשה, סיטואציה ממש לא נעימה, או שם תואר לאדם לא יוצלח.
דוגמאות:
כינוי לאשה שהוכתה בתדהמה, הזדעזעה.
ראשי תיבות "ותדקדק ותמצא קל". כלומר, דבר שאין לנו תשובה ברורה לגביו.
דוגמה: ככשני אנשים מסכימים שהם לא מסכימים, הם יאמרו ודו"ק.