סוסג'פסט, מסיבת נקניקים שבדרך כלל נגמרת בסיפורים יותר מדי מצחיקים, שמי שהיה בה יכול לספר אחד לשני ולא לאנשים נוספים. למסיבה בדרך כלל מגיעות חשפניות, ולא כאלה שנראות מדהים או מרשימות יותר מדי. אפשר לראות את הסיפור של דניאל חן – מצורף למושג.

אלוף העולם בלעשות פדיחות. כל דבר שהפשלן נוגע בו איכשהו הופך לפאדיחה — לא כי הוא מתכוון, פשוט ככה זה יוצא לו כל פעם מחדש.

דוגמה: "אל תיתן לו לארגן את הטיול, הוא פשלן, נגמור בלי מלון ובלי אוטו".

מי שכל הפרנסה שלו בנויה על חלטורה אחרי חלטורה. אין לו באמת מקצוע אחד, אבל תמיד יש לו איזה ג'וב בצד שהוא בדיוק בדרך אליו. אתה שואל אותו במה הוא עובד ומקבל תשובה אחרת כל פעם, ותמיד עם ביטחון מלא.

דוגמה: "אל תסמוך עליו שיגיע בזמן, הוא חלטוריסט — בבוקר צלם חתונות ובערב מתקין מזגנים".

בנאדם ששמח בהצלחה שלך באמת, בלי חצי מילה מאחורי הגב אחר כך. הוא לא פרייר ולא שוויצר — פשוט מישהו שנהנה לראות אותך עולה. מין נדיר בטבע, כדאי לשמור עליו.

דוגמה: "קיבלתי קידום והוא הראשון שהתקשר לברך. אחלה מפרגן".

אדם שרצה לחרטט, ותפסו אותו. אדם שקרתה לו תאונה מביכה. אדם שבזמן שקרתה לו תאונה מביכה, הוא ניסה לחרטט לגביה, ואז תפסו אותו. בקיצור, אדם שלא מעוניין בזה שידעו שקרה לו משהו רע, והוא מנסה להסתיר את זה, ופשוט עולים על העניין.

דוגמה: תשמעי איזה פאדיחה, הלכתי לאכול שווארמה עם בן הזוג שלי, ואז הגיע האקס והתחיל להתיישב איתנו כמו ידיד. רציתי לקבור את עצמי.

מכיוון שגברים אוהבים להכניס את הבולבולים שלהם לכל חור, ולשים על הבולבול שלהם כל מיני דברים, אין משמעות למה שנמצא על הבולבול שלהם, ולכן "על הבולבול שלי" הוא – לא מעניין אותי.

דוגמה: "האתר המסריח שפתחת – על הבולבול שלי".

סלנג ירושלמי לאדם שעושה פוזות. זהו צורה בה אדם מנסה למשוך צומת לב, או להרשים, כשאין באמת משהו מאחורי זה.

"בואנה איזה וואג'אראס. קנה טסלה חדשה, ועשה איתה סיבוב בעיר. משך את המבטים של כולם".

ממש שטויות, חוסר אמת, שקר מוחלט, חירטוט.

"כדור הארץ לא שטוח. זה שטויות במיץ עבניות"

הלך למקום ממש מסוכן כדי לספר על זה לאנשים אחרים.

דוגמה א':

רועי: "אחי, נראה לי שאני נכנס לג'נין לקנות חומוס ממחבל ולדבר איתו קצת"

דן: "למה אתה עושה איתי אנגל?"

דוגמה ב':

ניב: "שמעתי שיש חיות מגניבות ליד צ'רנוביל. אני מת לבקר שם ולצלם את החיות האלה"

אפרת: "למה לך? מה אתה איתי אנגל?"

לבלוע סיפור מומצא בלי לשאול שאלה אחת, ורק אחר כך להבין שסובבו אותך. ההבדל בין זה לבין להיות פרייער הוא שפרייער יודע שדפקו אותו ובכל זאת מסכים, ואילו מי שאכל לוקש בכלל לא שם לב — עד רגע הפדיחה.

דוגמה: "הוא אמר לי שהאוטו עבר רק תאונה קטנה בחניה. אכלתי לוקש, המוסך צחק עליי חצי שעה".