מילה שמביעה אכזבה והתגרות במי שעפה על עצמה, אחרי שאמרו לה ללכת לנוח. אפשר גם לכתוב את זה "עאלק".
דוגמה: "עלק זה דקר 3 אנשים, בזבוב הוא לא יכול לפגוע".
נאמר בדרך כלל בצורה בה גברים מתנשאים על דרך החשיבה של נשים. אומרים את זה בשתיים-שלוש אוקטבות גבוה יותר מהקול הרגיל.
בת הזוג: "תגיד, למה יש רק אדם אחד עם חולצה ורודה על המגרש?".
בן הזוג: "אישה, חלאס לשגע אותי".
מונח דרמטי שמטרתו להביע משהו שאולי יוצא מגדר השגרה. אף אחד שלקח LSD לא אומר 'הזוי'.
דוגמה: "ליאת שברה לי את המכשיר, אירנה לא הגיעה היום לעבודה. נקרעתי. זה היה הזוי".
כינוי לצואה היוצאת בזמן לא רצוי, בזמן שאדם ממש צריך ללכת לשירותים אך לא יכול, והצואה מבצבצת מפי הטבעת.
"אחי אני חייב לצאת מההרצאה הזאת וללכת לשירותים… לאט לאט יוצא לי ברלה".
יצא לנסיעה קצרה במכונית.
"שמע קניתי טסלה חדשה. רוצה לצאת לסיבוב?"
"בטח אחי. אף פעם לא נהגתי באחת"
מתאר בנאדם (בעיקר בהקשר רומנטי) שהתחלת איתו/איתה לדבר וגילית שזה לא סתם בנאדם — זה בנאדם עם המוני דרמות, טראומות מהעבר, בעיות עם הורים, ודרישות רגשיות שאין להן סוף. אתה נכנס בתמים ויוצא עם נשירת שיער מוקדמת.
דוגמה: חבר 1: "אחי, שלוש שעות על הטלפון, בכתה לי על האקס שלה, על אמא שלה, על הבוס שלה". חבר 2: "ברור, ראיתי לך את זה מהסטארט. היא פרוייקט."
מונח המשומש בפרגון לישראלים אשר הגיעו להישגים נחשבים, בדרך כלל בתחום הספורט. ישראלים משתמשים במונח הזה לתאר כמה הם שמחים שהם ישראלים, והישראלים שהגיעו להישגים מובילים הם דוגמה לכך.
לדוגמה:
איתן: "תראה את אלכס שטילוב. ממש גאווה ישראלית".
מיכל: "תראה את גל גדות בוונדוומן. ממש גאווה ישראלית".
קיקדאון ברכב, כלומר ללחוץ על דוושת הגז עד הסוף.
דוגמה: "האוטו שלי בקיק רציני יכול להגיע ל-100 קמ"ש ב-6 שניות".
על אפך ועל חמתך, וכמובן, בהקשר רע – ולא בהקשר נעים וכיפי.
דוגמה: "הוא שם לך דאנק על הראש שלך, אז כדאי שתסתום ת'פה".
מילה שהגיעה מרוסית (рыба = דג), אבל בעברית הישראלית המריאה לכיוון לגמרי אחר. "ריבה" היא בחורה יפה ומושכת, בדרך כלל נאמרת בהתפעלות גמורה. הסלנג הזה נכנס לשפה דרך גלי העלייה מרוסיה בשנות ה-90, ומאז השתקע בול באמצע הלקסיקון הישראלי.
דוגמה: חבר 1: "אחי, ראית מה ישבה ליד השולחן שלנו?" חבר 2: "ריבה על הפנים, לא? אל תסתכל ישר, היא תבחין".
הגרסה האנושית של הודעה קולית באורך ארבע דקות. זה לא שהוא חופר פעם אחת ביום קשה — זו פשוט הזהות שלו. נכנס לשיחה, פותח נושא, ולפני שהספקת להבין מה קרה עברו עשרים דקות ואתה מחפש דרך יציאה מנומסת. אצל חפרן אמיתי אין נושא קטן, הכל הופך לחפירה מלאה עם רקע היסטורי.
דוגמה: "אל תשב לידו באוטובוס, הוא חפרן, תגיע לתל אביב ותדע הכל על הדוד שלו מהצבא".
