פיזדץ

מה זה

פיזדץ

ההגדרה עבור

פיזדץ

הגייה עברית לקללה רוסית, "לעזאזל" רק בגס. עם זאת, משמשת בעיקר כ"בן זונה" – שלילי וחיובי כאחד. את הכוונה מקבלים מטון האדם שאומר את המילה.

דוגמה לשימוש שלילי: "סגרנו 28 בגלל השטות של ירמי, ירדנו עליו כל כך, הבנאדם הלך פיזדץ".

דוגמה לשימוש חיובי: "אייל שני המאדרפאקר הזה, כל פיתה עם טחינה ועגבנייה שלו טעימה פיזדץ".

מקור: מרוסית: пиздец (פיזדץ), קללה גסה שמשמעותה "אסון" או "סוף העולם".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

סטוקינג רציני לאדם עד כדי הטרדה.

דוגמה: הוא חפר לו ת'קישקע של החיים

מקור: מיידיש: קישקע (kishke), "מעיים" – וגם מאכל ממולא.

כל דבר שיש לו סטייל, שווה, או פשוט עושה רושם. מי שמגניב הוא בדרך כלל קצת תותח עם יחסי ציבור טובים. אבל זהירות: מי שמסביר לכולם כמה הוא מגניב, כנראה לא.

מקור: מהשורש העברי ג-נ-ב ("גונב את ההצגה"), או ממילת הסלנג של שנות ה-70 "גניבה" שמשמעה דבר שווה. הפך למקבילה העברית של cool.

דוגמה: "ראית את האוטו החדש שלו? וואו, איזה מגניב".

מצב של שובע והנאה מוחלטים: מישהי שאכלה טוב, נחה טוב, ועכשיו היא פשוט חיה בשלום עם העולם. הצורה הנפוצה היא "מדושן עונג" בלשון זכר, והיא מתארת מישהו שממש מפוטם בהנאה.

מקור: מקור הביטוי אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהוא קשור לשורש ד.ש.ן ("שומן, שפע") ולפסוק "ותתענג בדשן נפשכם" (ישעיהו נ"ה, 2), שמחבר בין דשן להתענגות.

כתיב נוסף: מדושן עונג

דוגמה: "אחרי הסעודה אמא ישבה על הספה, מדושנת עונג, ואמרה שאף אחד לא מפריע לה".

חמישי-שישי-שבת בבית — הפרס הכי גדול שהצבא יודע לחלק. חייל קרבי מדבר על החמשוש שלו שבועיים לפני ושבועיים אחרי, בזמן שהג'ובניק פשוט קורא לזה "סוף שבוע".

מקור: קיצור צבאי של חמישי-שישי-שבת – סוף שבוע ארוך בבית.

דוגמה: "אל תתכנן איתי כלום בחמישי, יש לי חמשוש ואני לא זז מהמיטה".

שאלה שאף אחד לא ביקש ממך לשאול, ואחריה כל הפלוגה משלמת. בא מהצבא — מישהו מרים יד ושואל את המפקד "ומה אם יורד גשם?", וחמש דקות אחר כך כולם סוחבים ציוד מיותר בגללו. בדרך כלל זה בדיוק הראש גדול של הקבוצה, שבטוח שהוא עוזר לכולם.

מקור: מצה"ל: "קיטבג" הוא תיק הצבא הגדול. הסיפור הצבאי מספר על חייל ששאל אם צריך להביא קיטבג – ובעקבות השאלה כל הפלוגה נאלצה לסחוב אותו.

דוגמה: "אל תשאל אותה אם צריך להכין גם מצגת, זו שאלת קיטבג, בסוף נשב על זה כל הסופ״ש".

גרייטסט אוף אול טיימס Greatest of all times – הטוב ביותר במקצועו. מבטאים go-aut. אפשר להשתמש בזה לכל תחום.

דוגמה: "הבנאדם היה הגואוט של הכנת זחוק. הכמון שהוסיף היה עבודת יד שלו. טעם אגדי".

מקור: מאנגלית: G.O.A.T, ראשי תיבות של Greatest Of All Time.

בנאדם שמקבל את החיים כמו שהם בלי להתלונן: אומרים לו ללכת לפיצה, הוא הולך. אומרים לו לשנות תוכניות, הוא משנה. ברוב המקרים הוא גם יגיד סבבה על כל דבר, כולל דברים שבאמת לא סבבה.

מקור: מהפועל העברי "לזרום" – ללכת עם הזרם. בהשפעת הביטוי האנגלי go with the flow, שהפך בשנות ה-90 לשם תואר לאדם נוח וגמיש.

דוגמה: "תיקח את דניאל לטיול, הוא זורם, לא יעשה לך בעיות".

מישהו שלא מתרגש, לא נשבר ולא מוותר. מי שקשוח הולך לצבא ולא מתלונן, עולה לראש ההר בלי מים. לפעמים משמש בלשון הערכה, לפעמים בציניות לגבי מי ש'קשוח' על הכל.

מקור: מילה עברית מהשורש ק.ש.ה, "קשה". בסלנג קיבלה המילה את המובן של חזק ולא נשבר.

דוגמה: "עשה את כל הטיול על רגל אחת, קשוח".

להמציא בראש תרחיש שלם שלא קרה, ואז להיכנס אליו עד הסוף. מתחיל בהודעה שלא נענתה תוך שעתיים ונגמר בזה שאתה כבר בטוח שכולם מדברים עליך מאחורי הגב. בשלב מתקדם זה כבר לא סרט אלא סדרה, ואז פשוט מתחרפנים.

מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה מעולם הקולנוע: לבלוע סרט שלם שהמוח המציא לבד.

דוגמה: "היא לא ענתה לי מאתמול, אני חושב שהיא כועסת" "אחי אתה אוכל סרט, יש לה מבחן".

בקיצור, לעניין, בלי סיפורים. מה שאומרים כשנמאס מההקדמות ורוצים לשמוע את השורה התחתונה. מי שלא יודע להגיע לתכל'ס הוא בדרך כלל חופר.

מקור: מהמילה העברית "תכלית" (מטרה), בתוספת סיומת בסגנון יידיש. הצורה "תכלס" נפוצה בדיבור הישראלי מאז ימי היישוב, ומקור הסיומת אינו ודאי.

כתיב נוסף: תכלס, תכלעס

דוגמה: "טוב, תכל'ס, אתה בא או לא בא?"

קללה קלאסית שנזרקת על מישהו או על משהו שמעצבן עד כדי כך שאין מילה אחרת. אומרים אותה גם כקריאת כעס על מכשיר שלא עובד, על אח קטן או על פקיד שלא מתרגש. בדרך כלל כוונתה "שייקח אותך", אבל בצורה ביתית.

מקור: מיידיש: חאלערע (כולערע), שמקורה במחלת הכולרה, ובעבר שימשה קללה נפוצה בין דוברי יידיש. היא עברה לעברית דרך דור הסבים והסבתות.

כתיב נוסף: חולירה, חוליירע

דוגמה: "חולירע על המחשב הזה, שוב נתקע לי באמצע העבודה".

אדם ממש סאחי.
"שמע הבנאדם נועל סנדלי שורש, שותה קפה נחלה בנחלים, ותמיד לובש חולצות של סוף מסלול"
"בואנה הבחור הזה ממש סאחי בלאטה".

מקור: "סאחי" (מערבית: צַאחִי, "פיכח") ו"בלאטה" (מערבית: מרצפת) – כלומר, סאחי עד הרצפה.

כתיבת תגובה