מפלגות השמאל

מה זה

מפלגות השמאל

ההגדרה עבור

מפלגות השמאל

כל מפלגה שלא תומכת בביבי נתניהו.

"ליברמן הפך להיות מפלגת שמאל"

"אחי על מה אתה מדבר? הוא גר בנוקדים"

מקור: ביטוי סאטירי מהשיח הפוליטי הישראלי, שלועג לנטייה לכנות כל מתנגד פוליטי "שמאלני".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

מילה שמדביקים לכל משפט כשרוצים להדגיש שמשהו קרה באמת, גם אם הוא נשמע לגמרי לא הגיוני. ככל שהסיטואציה יותר מופרכת, ככה ה'אשכרה' מקבל יותר כוח. אי אפשר להתווכח עם מישהו שאמר אשכרה.

מקור: מערבית, שקיבלה את המילה מפרסית: آشکارا (אשכארא), "בגלוי" או "באמת". בעברית משמשת להדגשה.

דוגמה: "אחי, ראיתי אותו אשכרה קונה שווארמה בשלוש בלילה ובוכה".

זינזאנה הוא כינוי לרכב להעברת אסירים. אדם שנוסע קבוע בזינזאנה הוא אדם שנעצר על בסיס קבוע.

מקור: "זינזאנה" מערבית: זִנְזָאנָה (زنزانة), "תא כלא".

אדם שעשה פאדיחה, אדם שניסה לערבב (לחרטט) ללא הצלחה. אם הביטוי מגיע עם המילים "מה זה" בין "יצאתי" לבין "חומוס", מעלים את הפאדיחה בריבוע.
דוגמה: שכחתי לקנות לאישתי פרחים ליום הנישואין שלנו, יצאתי חומוס.
דוגמה: סיפרתי לבוס שלי שאני בחופש מחלה והוא ראה אותי על משאית במצעד הגאווה, יצאתי מה זה חומוס.

מקור: ביטוי עברי מדובר; חומוס כמשהו שנמרח.

מכה קלה עם כף יד פתוחה על העורף, בדרך כלל מחבר, אח גדול או דוד שמרגיש קרוב מדי. זו לא כאפה לפרצוף שבאה מעצבים, אלא יותר משהו בין "חינוך" לחיבה, עם צליל "טח" מאוד מספק. לרוב מגיעה עם "יא אהבל" צמוד.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא הגיעה לעברית מהערבית המדוברת, יחד עם עוד מילים מעולם המכות כמו כאפה.

כתיב נוסף: צפחה, צ'פחות

דוגמה: "עוד פעם אתה מספר לאמא שלי שעישנתי? תקבל צ'פחה שתזכור עד הגיוס".

אדם שהוא קצת (או הרבה) מעבר לנורמה: מכור לדבר מסוים, מוזר, או סתם משוגע על נושא. יכול להיות מחמאה ("פריק של מוזיקה") ויכול להיות עלבון, תלוי בטון ובחבר'ה סביבך.

מקור: אנגלית, freak, "חריג" או "מוזר". בעברית הפך לכינוי לאדם עם אובססיה או התנהגות יוצאת דופן.

דוגמה: "הוא פריק של כושר, מתעורר בחמש בבוקר כדי להתאמן".

מתחרז עם "מחנה נתן", המחנה אליו היו נאספים אלפי חיילים בשביל להתחיל את השבוע שלהם במסגרות השונות. ידוע שהיה צריך להגיע לשם עד השעה 10:00 בבוקר ביום ראשון, בפקקים, בגועל, באוטובוסים וברכבות. כל פעם, חוטפים סרטן כשמגיעים לשם.

מקור: חרוז הומוריסטי צבאי על "מחנה נתן" בבאר שבע.

הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי.

דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה".

מקור: "חארטה" מערבית (שטויות), ו"בארטה" היא הכפלת חריזה (כמו "שמונצס-מונצס") שמדגישה את חוסר הרצינות.

תבנית קבועה שמשתמשים בה שוב ושוב בלי לחשוב. כשמישהו עונה לך תשובה שבלונה, זה אומר שהוא העתיק אותה מהמקום שבו הוא תמיד מעתיק. גם מכתב רשמי שנראה כמו כל מכתב אחר הוא שבלונה.

מקור: המילה מגיעה מהגרמנית, Schablone, תבנית או דפוס לחיתוך וציור. מהמשמעות המקורית של תבנית מתכת עברה לדבר שחוזר על עצמו בלי יצירתיות.

דוגמה: "הוא שלח לי הודעת יום הולדת שבלונה, אפילו לא כתב את השם שלי".

סטוקינג רציני לאדם עד כדי הטרדה.

דוגמה: הוא חפר לו ת'קישקע של החיים

מקור: מיידיש: קישקע (kishke), "מעיים" – וגם מאכל ממולא.

רצף הצלחות, נצחונות – מקביל לכך שמצליחים לתפוס גל בים, משהו שקשה לבצע בישראל, במיוחד אחד טוב.

מקור: מעולם הגלישה: מי שתופס גל ממשיך לנוע איתו עד החוף.

אנחנו נצא החוצה בשביל ללכת מכות.

"אתה מעצבן אותי ואתה חתיכת ילד זין. בוא החוצה, רק רוצה לדבר איתך"

מקור: ביטוי עברי מדובר: הזמנה לצאת החוצה ולסגור חשבון במכות.

קריאה בסגנון "אחי!" או "בנאדם!" שנזרקת כשמישהו מעצבן, מפתיע או סתם צריך שיקשיב. לפי הטון היא יכולה להיות חיבה, תלונה או חוסר אמון מוחלט במה שהבנאדם שמולך עושה עכשיו.

מקור: מערבית: يا زلمة, "הו, גבר" או "הו, בנאדם". "זלמה" בערבית מדוברת פירושו גבר או בחור, והביטוי חלחל לעברית דרך הדיבור היומיומי בין יהודים וערבים.

כתיב נוסף: יא זלמה, יא זלמי

דוגמה: "יא זלמה, שעה אני מחכה לך בחוץ, איפה אתה?"

כתיבת תגובה