סוסג'פסט, מסיבת נקניקים שבדרך כלל נגמרת בסיפורים יותר מדי מצחיקים, שמי שהיה בה יכול לספר אחד לשני ולא לאנשים נוספים. למסיבה בדרך כלל מגיעות חשפניות, ולא כאלה שנראות מדהים או מרשימות יותר מדי. אפשר לראות את הסיפור של דניאל חן – מצורף למושג.

אתה פאקינג משועמם מסריח, אבל אני אוהב אותך, ולכן אאחל לך בריאות ולא להשרף בגיהינום על בזבוז הזמן היקר שלי.

חבר: "סער, שתהיה בריא, איך חשבת על הרעיון לפרויקט הזה?".

אמנות הישרדות ישראלית: לעשות בדיוק את מה שאמרו לך, אף לא מילימטר יותר, ובעיקר לא לשאול שאלות — כי כל שאלה גוררת עוד משימה. עושים את זה חפיף, לא מרימים ראש, וממשיכים הלאה. מי שכן מרים ראש נתקע עד תשע בלילה.

דוגמה: "אל תשאל את המפקד למה צריך את זה. ראש קטן, אח שלי, ובארבע אתה בבית".

התקלה הקטנה שמפרקת תוכנית שלמה שתי דקות לפני שהיא יוצאת לדרך. בדרך כלל הפנצ'ר לא נופל מהשמיים — יש לו שם ופנים, ובדרך כלל הוא פשלן אחד ששכח דבר אחד קטן.

דוגמה: "היינו כבר באוטו בדרך לים, ואז פנצ'ר — אף אחד לא הביא את המפתחות של הצימר".

סלנג ירושלמי. משחק בו אדם רוכב על אדם אחר בעמידה. נקרא גם שק קמח.

"אני אעשה לילד אבו יויו. אני יודע שהוא יהנה מזה"

"אבל אחי, הרגע עברת ניתוח גב והילד בן 12"

דאחקה מצחיקה על זה שכל בול הוא בול מה שצריכים. מרכיב יחד את המילים "בולבול". כמו שאומרים "מוביל בתחום ההובלה".

מילת הפתיחה הישראלית לכל משפט שיש בו הפתעה, ספקנות, או שניהם ביחד. תלוי לגמרי בטון: "וואלק?" זה "באמת?!", "וואלק." זה "לא מאמין לך מילה", ו"וואלק אחי" זה כבר סימן שהולך להיות סיפור ארוך. משמש גם כשאין לך מה להגיד למישהו שחופר לך כבר עשר דקות.

דוגמה: אדם 1: "שמע, קניתי דירה בתל אביב". אדם 2: "וואלק?!".