שיחת חולין קלילה ושטחית עם אנשים שאתה לא ממש מכיר — מזג אוויר, פקקים, "נו, מה התוכניות לחג?". הדבר שהכי הרבה אנשים שונאים במעלית ובאירועי עבודה, כי זה מרגיש מאולץ. ויש גם את החפרן שהופך סמול טוק של דקה לנאום של חצי שעה.
מקור: אנגלית — small talk, מילולית "שיחה קטנה". נכנס לעברית בעיקר דרך עולם ההייטק והעבודה הבינלאומית, ובמקום "שיחת חולין" הרשמית, כולם אומרים סמול טוק.
דוגמה: "באתי לכנס רק בשביל ההרצאה, אין לי כוח לסמול טוק עם כל העולם בהפסקת קפה".
נתקע בשמירה בגלל שהאדם שלא החליף אותו, לא הגיע. בדרך כלל מלווה במשך הזמן בו האדם נתקע בתפירה.
– "בואנה, דביר המניאק הזה. לא התעורר ותפר אותי שעה בשמירה".
מקור: מהסלנג הצבאי: מי ש"נתפר" בשמירה.
כינוי למקום בו מחנג'רים ישראלים שחושבים שזול שם. במקור זו הסתלבטות על הדיוטי פרי בישראל, אחד המקומות עם השכירות הכי גבוהה בארץ, מול קהל שבוי שרוצה לקנות דברים. אז מה אם אין 17% מע"מ, יש שכירות פי שבע, שמגולמת במחיר.
דוגמה: "דפקו לך ג'יימס ריצ'רדסון אחי. היית שם, כולך צמא ורעב, והמוכר ראה את זה ומכר לך שווארמה ב-75 ש"ח. אין מה לעשות, בחיים לא מגיעים יותר מדי רעבים וצמאים למסעדה".
מקור: משחק מילים על רשת הדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון.
ערבי. באתרי חדשות, בשביל לעניין את הקהל, מספרים על חדשות בארץ וחו"ל. בד"כ, בגלל שמדובר באיש מהמגזר הערבי, אז הקליקים יורדים אוטומטית, ולכן משתמשים במכבסות מילים מהסגנון הנ"ל.
דוגמה: "בעל תעודת זהות ישראלית ביצע רצח על רקע כבוד המשפחה".
מקור: ביטוי סאטירי על ניסוחים בתקשורת הישראלית.
להשוויץ במשהו, בדרך כלל באופן שמראה שאתה לא ממש מתאמץ ושזה קטן עליך. מגיע מהאנגלית, ומשמש כפועל ("לפלקס") וגם כשם עצם ("איזה פלקס"). נפוץ במיוחד באינסטגרם ובכל חתונה של בן דוד.
מקור: מאנגלית: flex, "לכווץ שריר" כדי להראות אותו. בסלנג ההיפ הופ האמריקאי זה "להשוויץ", ומשם לעברית של דור Z.
דוגמה: "ראית אותו מעלה סטורי מהמלון? כזה הזוי, פלקס בלי בושה".
אף כתב לא רוצה לקחת אחריות על הכתבה, ולכן מפורסם בכתבה "מערכת X".
דוגמה: "הומוסקסואלים זה רע – נכתב על ידי מערכת MAKO".
מקור: מהקרדיט "מערכת" שמופיע על כתבות ללא שם כותב באתרי חדשות.
בנאדם שתמיד "מסדר", "מכיר מישהו" ויודע לסגור כל עניין בטלפון אחד. מהסוג שאי אפשר להבין מה בדיוק הוא עושה בחיים, אבל איכשהו הוא תמיד במרכז העניינים. הכי קרוב לסחבק עם קשרים.
מקור: מיידיש: מאַכער (macher), "עושה". מתאר אדם שמסדר עניינים, בעל קשרים וקומבינות.
דוגמה: "צריך כרטיסים להופעה שאזלו? תתקשר לדודי, הוא מאכער, הוא יסדר".
המונולוג האינסופי שאתה נאלץ לספוג כשמישהו חופר לך. אורך ממוצע: בין עשרים דקות לכל הנסיעה לאילת, בלי עצירה בדרך. הסימן המובהק לחפירה אמיתית — הוא לא שם לב שכבר עברת שלוש פעמים על כל הטלפון מולו.
מקור: מהפועל העברי "לחפור" – לדבר ארוכות, כאילו חופרים בור שאין לו סוף.
דוגמה: "תשמור לי מקום ליד החלון, אני לא שורד עוד חפירה של שלוש שעות על הדיאטה החדשה שלו".
המילה הכי רגועה בשפה העברית. אפשר להשתמש בה כדי להגיד "כן", "אוקיי", "מסכים", "לא אכפת לי" או "אני בכלל לא מקשיב", הכול לפי הטון. ככל שהסבבה ארוך ומתמשך יותר, ככה האדם באמת פחות לחוץ מכל העניין.
מקור: מערבית: סַבַּבַּה, "אחלה" או "טוב" – יש הטוענים שמקור המילה בערבית המצרית ויש שמקשרים אותה לשורש ס-ב-ב. נכנסה לעברית בשנות ה-70 והפכה לסמל של העברית המדוברת.
דוגמה: "אחי נדחה לשמונה?" "סבבה". "ואז גם נחלוק על החשבון?" "סבבה". "ואתה משלם?" "תכלס, לא סבבה".
כינוי לכל אדם ברחוב שאתם לא יודעים את שמו. כולם עונים.
דוגמה: "ג'וני, תן לעבור".
מקור: מאנגלית: Johnny, שם נפוץ.
מתאר מצב שבו מישהו עושה המון רעש, מזיע, לחוץ ומשקיע אנרגיה בטירוף — אבל בפועל לא זז לשום מקום. כאילו לוחצים על דוושת הגז עד הרצפה, רק שההילוכים תקועים בניוטרל: המנוע צורח, כולם שומעים, והאוטו עומד בדיוק באותה נקודה.
מקור: ביטוי עברי מעולם הנהיגה: ללחוץ על הגז כשהרכב בהילוך סרק (ניוטרל) – הרבה רעש ואפס תזוזה.
דוגמה: "הבוס שלי כל היום בישיבות דחופות ומיילים באדום, אבל הפרויקט לא זז מילימטר. פול גז בניוטרל, אחי."
המילה הכי רב-תכליתית בעברית. תלוי בטון: "וואלה?" זה הפתעה, "וואלה." זה הסכמה עייפה, ו"וואלה!" זה התלהבות אמיתית. אפשר לנהל איתה שיחה שלמה בלי להוסיף שום מילה אחרת, והכול יהיה סבבה.
מקור: מערבית: וַאללָּה, "באלוהים". בעברית המדוברת זו קריאת הפתעה, הסכמה או התפעלות, לפי הטון.
דוגמה: חבר 1: "קיבלתי העלאה". חבר 2: "וואלה?" חבר 1: "כן, של חמישים שקל". חבר 2: "וואלה."
אחד שהכול נופל לו מהידיים: מרטיב את עצמו בקפה, שוכח את המפתחות בדירה ונתקע בחוץ, ותמיד מגיע בדיוק כשכולם כבר הלכו. מסכן, אבל חמוד. קרוב לפשלן, רק עם יותר רחמים מצד הסביבה.
מקור: יידיש, שלעמיל. מקור המילה אינו ודאי; יש המקשרים אותה לשלומיאל בן צורישדי מספר במדבר, ואחרים לדמות פיטר שלמיל בספרו של אדלברט פון שמיסו. נכנסה לעברית דרך היידיש.
כתיב נוסף: שלמיל
דוגמה: "שלח את המייל לכל החברה במקום לבוס בלבד, איזה שלמיאל".
