אחד שהכול נופל לו מהידיים: מרטיב את עצמו בקפה, שוכח את המפתחות בדירה ונתקע בחוץ, ותמיד מגיע בדיוק כשכולם כבר הלכו. מסכן, אבל חמוד. קרוב לפשלן, רק עם יותר רחמים מצד הסביבה.
מקור: יידיש, שלעמיל. מקור המילה אינו ודאי; יש המקשרים אותה לשלומיאל בן צורישדי מספר במדבר, ואחרים לדמות פיטר שלמיל בספרו של אדלברט פון שמיסו. נכנסה לעברית דרך היידיש.
כתיב נוסף: שלמיל
דוגמה: "שלח את המייל לכל החברה במקום לבוס בלבד, איזה שלמיאל".
נועד לתאר מסיבה בה בערך 10 גברים על בחורה אחת, ואז כולם רוקדים מסביב לה.
דוגמה: "חתכתי משם מהר. הייתה מסיבת מעגלים, העדפתי לשבת עם ידידה על קפה".
מקור: ביטוי עברי מדובר מעולם המועדונים.
לאט לאט, צעד אחר צעד. לבצע פעולה כללית באמצעות פעולות קטנות יותר.
לדוגמה: "אל תשלוף פשוט את הצינור, קודם תוריד את הברגים. פרה פרה"
מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה מהעולם החקלאי של טיפול בבקר.
ראשי תיבות "ותדקדק ותמצא קל". כלומר, דבר שאין לנו תשובה ברורה לגביו.
דוגמה: ככשני אנשים מסכימים שהם לא מסכימים, הם יאמרו ודו"ק.
מקור: ראשי תיבות מהספרות התורנית: "ודוק ותשכח" (ותדקדק ותמצא).
אדם שלא מוכן להתפשר בלי סיבה יותר מדי טובה. ההפך מזורם.
דוגמה: "ניסיתי לדבר איתו שיביא לנו קצת מהכיסאות שלו. במילא יש לו יותר מדי במחסן. אין עם מי לדבר, הבנאדם ברזל".
מקור: מטאפורה עברית: קשה כמו ברזל.
הטלת ספק בידע העצמי שלי, אין לי מושג קלוש מהחיים שלי, אבל על הסיכוי שאני צודק, שהוא בערך אחוז אחד, אגיד את הביטוי הזה.
דוגמה: "למיטב ידיעתי, אוכלים חלדץ עם חזרת".
מקור: ביטוי עברי תקני בשימוש אירוני.
כינוי לצואה היוצאת בזמן לא רצוי, בזמן שאדם ממש צריך ללכת לשירותים אך לא יכול, והצואה מבצבצת מפי הטבעת.
"אחי אני חייב לצאת מההרצאה הזאת וללכת לשירותים… לאט לאט יוצא לי ברלה".
מקור: ביטוי עברי וולגרי שמקורו המדויק אינו מתועד.
הדרגה שבין "לא נעים" לבין על הפנים, אבל בלי דרמה. מבאס זה כשמשהו קטן הרס לך את מצב הרוח ואין ממש מה לעשות עם זה חוץ מלהגיד "מבאס" ולהמשיך בחיים. גם שומעים את זה כתגובה לחבר שמספר על פדיחה שלו, בטון של אמפתיה של שנייה וחצי.
מקור: מהמילה "באסה", שמקורה בערבית ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה). "מבאס" הוא מה שגורם לבאסה.
דוגמה: חבר 1: "לא הכניסו אותי למועדון בגלל הנעליים". חבר 2: "איי, מבאס".
לקוח מצמד המילים "בוא הנה", אך למרות הבסיסים לא קשור למילים אלה כלל. המונח מציין התפעלות לטובה או לרעה ממקרה מסויים ובדרך כלל יופיע בתחילת משפט. על אף השיוך המיני, ניתן להגיד גם לנקבה.
לדוגמה: "בואנה איזה משחק אש היה אתמול", "בואנה איזה מפקיר יצאת".
מקור: מערבית: יַא בּוּאָה / "בואנה", פנייה לחבר ("אחי").
השפיל בצורה מאוד מביכה, הלבין עם אקונומיקה פניו של אדם ברבים.
מקור הביטוי באדם שיושב מעל ראשו של חברו, מפשיל את מכנסיו ומכה בו במצח עם איבר מינו, אפקט זה נראה כראש פיל או בקיצור – רישפול.
ניתן להשתמש בהגיות הבאות – לרשפל, מרשפל, רישפל.
1-2-3 קיד רישפל את רייזר ראמון, ניצח אותו בניגוד לציפיות.
ניסים חושב לרשפל את הבוס שלו, הוא הולך לתת באשתו בזמן שהוא יהיה בחו״ל.
מקור: מקיצור של "רישפל" – ככל הנראה מהצירוף "ראש שפל" או מהפועל "השפיל".
בנאדם שמתעסק בפרטים הכי קטנים ומחשב כל שקל וחצי. אם יצאתם לאכול והוא מבקש לפצל את החשבון לפי מי לקח יותר צ'יפס, זה הוא. קרוב משפחה של נודניק, רק עם מחשבון, ובדרך כלל גם נחשב לפרייר הפוך — הוא בטוח שאף אחד לא יעבוד עליו.
מקור: מהמילה העברית "קטן", במובן של מי שמתעסק בקטנות. מוכר כבר בעברית של תחילת המאה ה-20.
דוגמה: "אחי, עשרים אגורות? אל תהיה קטנוני".
כינוי לאדם הומוסקסואל, משום ששוקו מתייחס לחור תחת, ו-וניל מתייחס לנוזל הרבייה הזכרי.
אדם א': "שמע אני לא מאמין. ראיתי את יורם נכנס למועדון גייז באלנבי"
אדם ב': "אחי אתה לא יודע שהוא אוכל גם שוקו וגם וניל?"
מקור: לשון נקייה עברית וולגרית.
המילה שמורידה שיחה שלמה מהאוויר לקרקע. אחרי חמש דקות של הסברים, תירוצים ורקע היסטורי מיותר, מישהו זורק "תכלס" וכולם פתאום נזכרים מה בעצם השאלה. בן דוד רחוק של דוגרי, רק בלי הצורך לפגוע במישהו בדרך.
מקור: מארמית: "תכלס" הוא הגייה מקוצרת של "תַּכְלִית", בהשפעת היידיש "תכלית" (takhles) – העיקר, הנקודה.
דוגמה: "אז חשבנו אולי לצאת, אולי להישאר, תלוי במזג האוויר ובמי מגיע… תכלס, בא לכם או לא?"
