העזה בלי בושה — לעשות או להגיד משהו שאף אחד נורמלי לא היה מעז. לפעמים זה עלבון ("איזו חוצפה!"), ולפעמים דווקא מחמאה, כמו כשאומרים שהחוצפה הישראלית היא מה שבנה את הסטארט־אפ ניישן. נגיד להתפרץ לתור ואז להתלונן שהתור איטי — זה כבר ביזיון ברמה של חוצפה.
מקור: עברית ותיקה מהשורש ח־צ־ף, כבר במשנה (סוטה ט, טו: "בעקבות משיחא חוצפא יסגא"). דרך היידיש (חוצפּה) היא עברה גם לאנגלית בתור chutzpah, ושם היא נחשבת כמעט לתכונה ישראלית רשמית.
דוגמה: "הוא חנה לי בחניה, ועוד השאיר פתק שאני חוסם אותו. חוצפה!".
כינוי לשאיפה של גראס, לרוב מגולגל בתוך ג׳וינט מעורבב עם טבק.
דוגמה: "אחי, אני בעננים. עשיתי שאכטה בבית שימוש".
דוגמה: "הבורסה שוב יורדת, אני חייב שאכטה להרגע".
מקור: מיידיש וגרמנית: Schacht ("פיר"), או ממילת סלנג מזרח-אירופאית לשאיפה עמוקה.
מביס אותו בצורה ברורה בדבר מסיים.
לדוגמה:
"בואנה אחי אתה מפסיד פה 8-2 בשש בש. נתן מקרקף אותך".
מקור: מהמילה העברית "קרקפת" – כאילו קרקף את היריב.
אחד שאפשר לסמוך עליו.
דוגמה: "תקרא למשה שיתקן לך את הדוד, הוא אייזן".
מקור: מיידיש וגרמנית: Eisen, "ברזל".
מאפה בצק עלים ממולא בגבינה, תפוחי אדמה או פטריות, והאוכל הלאומי של כל מי שמתעורר ברעב ליד מאפייה. אין בוקר ישראלי בלי בורקס ביד, לפעמים עם ביצה קשה ושלוש חריפות מהצד.
מקור: מקור המילה טורקי, börek, שמשמעה מאפה בצק ממולא. המאכל הגיע לארץ ישראל עם יהודי הבלקן והאימפריה העות'מאנית והפך לחלק מהתרבות המקומית.
כתיב נוסף: בורקסים
דוגמה: "קפצתי לקנות בורקס בשבע בבוקר ויצאתי עם שלושה".
אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת.
מקור: מיידיש: שלומיאל (שלומיאל), ככל הנראה על שם שלומיאל בן צורישדי מספר במדבר. בספרות היידיש זה הטיפוס שכל דבר משתבש לו.
דוגמה: "שלחתי אותו לקנות לחם והוא חזר עם חומוס ובלי כסף. שלומיאל מושלם".
לדוגמה:
רועי: "שמעי, נתן התפגר סופית"
מאיה: "שמע הוא תמיד היה שם. רק האם די גמר אותו".
דוגמה 2:
"אחי האוזניות לא עובדות יותר. נראה לי התפגרו סופית".
מקור: מהפועל העברי "להתפגר" (למות, בהקשר של בעלי חיים), שמשמש בסלנג לבני אדם ולמכשירים.
מצב הרוח של הרגע, כפי שהוא נאמר באינטרנט. כותבים "מוד" כשרוצים להגיד "זה בדיוק מה שאני מרגיש עכשיו", בדרך כלל מתחת לתמונה של חתול עצבני או של קפה ביום ראשון בבוקר. אפשר גם להגיד "אני במוד של…" ולהשלים כל דבר.
מקור: מהאנגלית mood ("מצב רוח"), דרך הסלנג והמימים ברשת, שבהם "mood" משמש להגיד "זה בדיוק מה שאני מרגיש". בעברית כותבים ואומרים "מוד".
דוגמה: "יום ראשון, שבע בבוקר, אין קפה. מוד".
אכזבה קטנה עד בינונית — לא אסון, אבל מספיק כדי להרוס לך את מצב הרוח לחצי שעה. ההבדל בין באסה לעל הפנים הוא שבאסה עוד אפשר לשרוד עם קפה.
מקור: מערבית, ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה, רעה).
כתיב נוסף: בעסה
דוגמה: "איזו באסה, הגעתי לחוף ונזכרתי ששכחתי את המגבת באוטו".
דוגמה נוספת: "ההופעה בוטלה והכרטיסים לא מוחזרים. בעסה, אחי".
אדם שלא זורם, מתנהג בצורה מגעילה, הורס צחוקים עם עובדות, שרמיט, לוקח מרשם מתעלזין כל יום שלוש פעמים.
דוגמה: "שמע, אתה כל כך בא ברע, הורדת לי את כל הסטלה".
מקור: ביטוי עברי מדובר: מי ש"בא ברע" – מגיע עם אנרגיה שלילית.
כשמשהו קטן יצא משליטה והפך לאירוע שלם עם קהל, רעש ומלא דרמה. בעצם גרסה מנופחת של בלאגן, רק עם אווירה של חגיגה.
מקור: מהמילה "פסטיבל" (במקור מלטינית festivus, חגיגי). בסלנג היא משמשת בציניות לכל מצב שיצא משליטה והפך לאירוע.
דוגמה: "ביקשתי מכולם להביא סלט אחד, בסוף הגיעו 40 איש ושלושה גריל. פסטיבל".
