מצב הרוח של הרגע, כפי שהוא נאמר באינטרנט. כותבים "מוד" כשרוצים להגיד "זה בדיוק מה שאני מרגיש עכשיו", בדרך כלל מתחת לתמונה של חתול עצבני או של קפה ביום ראשון בבוקר. אפשר גם להגיד "אני במוד של…" ולהשלים כל דבר.
מקור: מהאנגלית mood ("מצב רוח"), דרך הסלנג והמימים ברשת, שבהם "mood" משמש להגיד "זה בדיוק מה שאני מרגיש". בעברית כותבים ואומרים "מוד".
דוגמה: "יום ראשון, שבע בבוקר, אין קפה. מוד".
לא באמת צדיק, ולכן רע לו. יותר נכון – בדרך כלל לא שומר על גבולותיו האישיים.
מקור: מהמקורות: "צדיק ורע לו" – שאלה תיאולוגית מהתלמוד (ברכות ז').
כשהאדם מביע, במילים קלילות, שהכל טוב והוא במצב רוח מרומם.
דוגמה: חבר: "שון, הכל בסדר?".
אני: "הכל טיל".
מקור: ביטוי עברי מדובר: הכל טס כמו טיל.
המשפט שאומרים לך כדי שתפסיק לשאול, לא כדי שתפסיק לדאוג. אצל בנאדם רציני זה אומר שסגורה הפינה ואפשר להירגע, אצל פשלן זה אומר שתתחיל לחשוב על תוכנית ב'. הדרך היחידה לדעת באיזה מהשניים מדובר היא לחכות.
מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל לאנגלי trust me – שבדרך כלל מגביר דווקא את החשד.
דוגמה: "אחי, הבאת את הפחמים?" "סמוך עליי". "אז הבאת או לא?" "אמרתי סמוך עליי".
ביטוי נפוץ בקהילת הלהט"ב שמתייחס לאדם, או גברת, שעפים על עצמם – ולא בטוב.
דוגמה: "עאלק נראית מיליון דולר, בקושי חמישה שקלים… תנוחי מתוקה. פחחח"
מקור: ביטוי מקהילת הלהט"ב.
כל המופע החיצוני שנועד להרשים אנשים שבכלל לא ביקשו. השוויצר עושה דאווין, זה הכלי שלו — רמקול על הכתף בחוף, שעון שהוא מסתדר ככה שתראה אותו, וסיפור על עסקה שאף אחד לא הבין. בסוף מסתבר שכל הקומבינה הזאת עלתה לו יותר ממה שהרוויח ממנה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמקורה בערבית המדוברת. היא התקבעה בעברית כשם נרדף להפגנת ראווה שנועדה להרשים.
דוגמה: "הוא הזמין בקבוק לכל השולחן, אחי, דאווין בלבד. אחר כך ביקש ממני חמישים שקל לחניה".
דרך להגיד שמשהו ממש לא בעיה ואפשר לעשות אותו בלי מאמץ ובלי דרמות. ככל שהבקשה בעצם יותר מטורפת, ככה הבנאדם יגיד "בקטנה" בביטחון גדול יותר.
מקור: ביטוי עברי מדובר: "בקטנה" – ברמה קטנה, בלי מאמץ. נפוץ מאוד מאז שנות ה-2000.
דוגמה: חבר 1: "אחי אפשר לישון אצלך שבועיים?" חבר 2: "בקטנה".
מצב רוח של יום שני בשבע בבוקר. לא ממש עצוב, לא ממש כועס, פשוט משהו כבד ואפור באוויר שאי אפשר להסביר. בדרך כלל התוצאה של משהו מבאס שקרה, או של כלום בכלל.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. יש המקשרים אותה ליידיש ויש לערבית המדוברת, ובכל מקרה היא מתועדת בעברית הישראלית כבר מאמצע המאה ה-20.
דוגמה: "מה קרה לך? אתה כולו מצוברח היום". "לא יודע אחי, ירד גשם והקפה נגמר".
ממש טוב, מצוין, פיגוז לעכוז, סוף הדרך. פנטסטי.
"איזה משחק, מלא נקודות והיתרון זז מצד לצד. חבל על הזמן"
מקור: ביטוי עברי מדובר: חבל לבזבז זמן על כל דבר אחר. במקור נאמר בשלילה, והתהפך למחמאה.
אורגיה של 3 על 1. לפעמים מדובר שזהבה הוא גבר נשי במיוחד, ג'ינג'י, או עם פאה עם צמות. שלושת הדובים תמיד יהיו גברים בסגנון דובים: גדולים, לפעמים מזוקנים, רחבים, שמדברים בדרך כלל בקול נמוך.
מקור: משחק מילים על אגדת הילדים "זהבה ושלושת הדובים".
הפינוקים המקוריים של כל ילד ישראלי: שקית פלסטיק, פינה שנושכים בשיניים, ותפילה שזה לא יתפוצץ על החולצה הלבנה. עד היום הטעם הזה מחזיר אנשים בני 35 ישר לחצר של בית הספר.
מקור: ביטוי עברי נוסטלגי על משקה השוקו של תנובה שנמכר בשקיות פלסטיק החל משנות ה-60 והפך לסמל של הילדות הישראלית.
דוגמה: "קניתי לילד שוקו בשקית והוא לא הבין מה לעשות עם זה. נכשלתי כהורה".
בנאדם שתמיד "מסדר", "מכיר מישהו" ויודע לסגור כל עניין בטלפון אחד. מהסוג שאי אפשר להבין מה בדיוק הוא עושה בחיים, אבל איכשהו הוא תמיד במרכז העניינים. הכי קרוב לסחבק עם קשרים.
מקור: מיידיש: מאַכער (macher), "עושה". מתאר אדם שמסדר עניינים, בעל קשרים וקומבינות.
דוגמה: "צריך כרטיסים להופעה שאזלו? תתקשר לדודי, הוא מאכער, הוא יסדר".
החלק הקדמי של הכובע החרדי שמתקפל כלפי פנים. כמו כן, קנייטש הוא גם סלנג חרדי שמגדיר איכות ארכיטקטורית.
דוגמה: הצבע של ארונות המטבח יושב קנייטש על עיצוב הבית.
מקור: מיידיש: קנייטש (kneytsh), "קפל".
