כשהאדם מביע, במילים קלילות, שהכל טוב והוא במצב רוח מרומם.
דוגמה: חבר: "שון, הכל בסדר?".
אני: "הכל טיל".
מקור: ביטוי עברי מדובר: הכל טס כמו טיל.
כשהאדם מביע, במילים קלילות, שהכל טוב והוא במצב רוח מרומם.
דוגמה: חבר: "שון, הכל בסדר?".
אני: "הכל טיל".
מקור: ביטוי עברי מדובר: הכל טס כמו טיל.
כל כך קל לעשות משהו ולהרוויח ממנו, עד שזה כמו להרים כסף מזומן מהרצפה, אחרי שמישהו אחר הפיל אותו.
דוגמה: "ההימור על מכבי תל אביב היה כל כך בטוח, נתנו ליין טוב. ממש כסף על הרצפה".
מקור: ביטוי עברי מעולם העסקים, מקביל לאנגלי money on the table.
סלנג ירושלמי. משחק בו אדם רוכב על אדם אחר בעמידה. נקרא גם שק קמח.
"אני אעשה לילד אבו יויו. אני יודע שהוא יהנה מזה"
"אבל אחי, הרגע עברת ניתוח גב והילד בן 12"
מקור: סלנג ירושלמי, מערבית: "אבו" (אבא של).
לקוח מתוך מבצע סבתא, כשקרמבו מקבל את הבשורה מעידן שסבתא חיה מתה. באותה שעה, קרמבו הזרים מתנדבת מהאולפן של הקיבוץ. לכן, עניין לו את התחת שסבתא חיה מתה, ולכן, אמר לעידן שיהיה חזק, ושהוא ידבר איתו מחר. בפועל, הכוונה היא: אל תדבר איתי בכלל בנושא. בדרך כלל, אותו אדם שהביא את הבשורה, בכיין.
דוגמה:
אדם 1: "אני לא יכול יותר עם תרגילי הריצה האלה".
אדם 2: "שמע יוסי, הכי חשוב שתהיה חזק, ונ'דבר איתך מחר".
מקור: מתוך הסרט "מבצע סבתא" (1999).
אין לי מושג על מה אתה מדבר, אבל אני גאה מידי בשביל להגיד שאני לא יודע, או שאני אכנס לצרות אחר כך. לקוח מקומדיית הישראלים.
ריבי: "בא לי גלידה"
רמי: "מה לשים לך בגלידה?"
ריבי: "אתה יודע מה אני אוהבת"
רמי: "וואלה אם אני לא אדע, מי ידע?"
מקור: ציטוט שהפך לביטוי עממי מתוך תוכנית טלוויזיה ישראלית.
הכינוי המוביל לאייל ברקוביץ', כששיחק בפריימירליג.
מקור: כינוי מעולם הספורט לכדורגלן אייל ברקוביץ'.
חייל שנשארו לו חודשים בודדים לשחרור, והוא דואג שכל העולם ידע את זה. הפזמניק לא עושה כלום — לא כי הוא ג׳ובניק, אלא כי לפי החוק הלא כתוב הוא כבר לא חייב. כל בקשה מהמפקד נענית ב"אחי, אני פזמניק".
מקור: מהסלנג הצבאי: חייל ב"פז"ם" (פרק זמן) האחרון של השירות. הצורה "פזמניק" נוצרה בהשראת המילה "פזמון", כמו שהוא חוזר ומזכיר כמה ימים נשארו לו.
דוגמה: "תשכח ממנו לשמירה בשבת, הוא פזמניק, נשארו לו 40 יום".
כשנקבה אנושית קוראת לנקבה אנושית אחרת "אחותי", היא רוצה להגיד לה: "אני מנומסת מדי להגיד לך ללכת להזדיין עם השלשולים הובראליים שיוצאים לך מהפה".
דוגמה:
"תגידי, את הולכת להופעה של אד שירן?"
"אחותי, מה נסגר איתך?"
לא הייתה פעם אחת בהיסטוריה שמישהי אמרה למישהי את המילה “אחותי” והיא לא ניסתה להגיד לה שהיא מטומטמת, מפגרת, חסרת מודעות, בעלת פערים בידע, בורה, טיפשה, אהבלה. וזה לא כולל מקרים אחרים (ועוד).
דוגמה: “אחותי, הייתה צריכה להפסיק לצאת עם יניב מזמן!”.
מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל ל"אחי".
הגרסה הערסית-ערבית של "שמע", ומשמשת בדיוק לאותו דבר: לפתוח משפט חשוב, לתפוס את תשומת הלב של מישהו, או סתם להודיע שעכשיו בא סיפור. בדרך כלל אחרי "צ'מע" מגיע משהו שהוא או רכילות טובה או תוכנית מפוקפקת, ובמקרים רבים זה נגמר ביאללה.
מקור: מערבית: اِسْمَع (אִסְמַע) – "שמע!", צורת הציווי של הפועל "לשמוע". המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך הדיבור היומיומי בשכונות, וההגייה עם צ' היא עיוות עממי של המילה הערבית.
כתיב נוסף: צ'מאע, צמע
דוגמה: "צ'מע אחי, יש לי רעיון מטורף לסופ"ש, רק אל תגיד לאמא שלך".
אדם שלא מוכן להתפשר בלי סיבה יותר מדי טובה. ההפך מזורם.
דוגמה: "ניסיתי לדבר איתו שיביא לנו קצת מהכיסאות שלו. במילא יש לו יותר מדי במחסן. אין עם מי לדבר, הבנאדם ברזל".
מקור: מטאפורה עברית: קשה כמו ברזל.
קללה קלאסית שנזרקת על מישהו או על משהו שמעצבן עד כדי כך שאין מילה אחרת. אומרים אותה גם כקריאת כעס על מכשיר שלא עובד, על אח קטן או על פקיד שלא מתרגש. בדרך כלל כוונתה "שייקח אותך", אבל בצורה ביתית.
מקור: מיידיש: חאלערע (כולערע), שמקורה במחלת הכולרה, ובעבר שימשה קללה נפוצה בין דוברי יידיש. היא עברה לעברית דרך דור הסבים והסבתות.
כתיב נוסף: חולירה, חוליירע
דוגמה: "חולירע על המחשב הזה, שוב נתקע לי באמצע העבודה".
כינוי לאישה תימנייה, מכיוון שהן מורחות קרם לחוח, ויכולות להגיע לגיל 250.
מקור: כינוי גנאי עדתי שמבוסס על שם של מאפה תימני (לחוח). מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.