חייל שנשארו לו חודשים בודדים לשחרור, והוא דואג שכל העולם ידע את זה. הפזמניק לא עושה כלום — לא כי הוא ג׳ובניק, אלא כי לפי החוק הלא כתוב הוא כבר לא חייב. כל בקשה מהמפקד נענית ב"אחי, אני פזמניק".
מקור: מהסלנג הצבאי: חייל ב"פז"ם" (פרק זמן) האחרון של השירות. הצורה "פזמניק" נוצרה בהשראת המילה "פזמון", כמו שהוא חוזר ומזכיר כמה ימים נשארו לו.
דוגמה: "תשכח ממנו לשמירה בשבת, הוא פזמניק, נשארו לו 40 יום".
אדם שלא זורם, מתנהג בצורה מגעילה, הורס צחוקים עם עובדות, שרמיט, לוקח מרשם מתעלזין כל יום שלוש פעמים.
דוגמה: "שמע, אתה כל כך בא ברע, הורדת לי את כל הסטלה".
מקור: ביטוי עברי מדובר: מי ש"בא ברע" – מגיע עם אנרגיה שלילית.
מילה שהגיעה אלינו מרוסית ותפסה חזק ברחוב הישראלי — מתארת מישהו שקצת לא שפוי, עושה סטוצים מטורפים בלי לחשוב פעמיים, כאילו אין לו מה להפסיד. לא תמיד שלילי — לפעמים זה אפילו סוג של קומפלימנט על אומץ (או על חוסר שכל).
מקור: מקור המילה שנוי במחלוקת: יש המקשרים אותה לרוסית ויש הרואים בה גלגול של המילה העברית "שפוט" (נתון למרות מישהו), שהתרחבה לתיאור מי שמתנהג בלי שיקול דעת.
דוגמה: "ראית אותו קופץ מהגג לבריכה? הבנאדם שפוט לגמרי."
משהו שמנסה מאוד להיות יפה או מרגש ומגזים עד שהוא יוצא מצחיק. פסל גנומים בגינה, תמונת שקיעה עם כיתוב ברוח "החיים יפים" ושטיח של נמר, הכל קיטש. לפעמים אומרים את זה בגועל ולפעמים באהבה גדולה.
מקור: גרמנית, מהמילה Kitsch שהופיעה בסביבות סוף המאה ה-19 בעולם האמנות. מקור המילה עצמה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא נולדה בשוק האמנות של מינכן.
דוגמה: "הסלון שלהם זה קיטש אחד גדול: אריות מזהב, וילונות קטיפה ופסל של דוד המלך".
בקונטוציה השלילית זה "סע לי מהעיניים".
בקונוטציה החיובית זה "תהיה בריא".
דוגמה 1: אחרי שנהג מקלל אותך תאמר לו "שא ברכה".
דוגמה 2: אחרי שמישהו מחמיא לך על עבודה טובה שעשית, תאמר לו "שא ברכה".
מקור: מהביטוי העברי "שא ברכה" – קח ברכה ולך.
כלומר, משתין עלי. בחרדית לא אומרים "פיפי" או "שתן" אלא יש "קטנים" ויש "גדולים". קטנים נוזלי, גדולים מוצק.
דוגמה: השכן מלמעלה עושה עלי קטנים ולא משלם ועד בית כבר כמה חודשים.
מקור: מהעגה החרדית.
הגרסה הערסית-ערבית של "שמע", ומשמשת בדיוק לאותו דבר: לפתוח משפט חשוב, לתפוס את תשומת הלב של מישהו, או סתם להודיע שעכשיו בא סיפור. בדרך כלל אחרי "צ'מע" מגיע משהו שהוא או רכילות טובה או תוכנית מפוקפקת, ובמקרים רבים זה נגמר ביאללה.
מקור: מערבית: اِسْمَع (אִסְמַע) – "שמע!", צורת הציווי של הפועל "לשמוע". המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך הדיבור היומיומי בשכונות, וההגייה עם צ' היא עיוות עממי של המילה הערבית.
כתיב נוסף: צ'מאע, צמע
דוגמה: "צ'מע אחי, יש לי רעיון מטורף לסופ"ש, רק אל תגיד לאמא שלך".
אף כתב לא רוצה לקחת אחריות על הכתבה, ולכן מפורסם בכתבה "מערכת X".
דוגמה: "הומוסקסואלים זה רע – נכתב על ידי מערכת MAKO".
מקור: מהקרדיט "מערכת" שמופיע על כתבות ללא שם כותב באתרי חדשות.
סלנג ירושלמי לצמר גפן מתוק.
מקור: סלנג ירושלמי, תרגום מילולי של הכינוי האירופי לצמר גפן מתוק (Grandma's hair).
בדרך כלל: מצוין, מעולה, פנטסטי. לעתים משומש גם במובן השלילי של הגזמה.
דוגמה: "שמע אכלתי אבטיח, היה טעם פיגוז לעכוז".
מקור: חרוז עברי הומוריסטי.
מפקיר למען כוס. אדם שמשאיר את חבריו מאחור בגלל שהוא במערכת יחסים.
מקור: צירוף עברי וולגרי של "מפקיר" ו"כוס".
בייגלה לא חם ולא נעליים. הבחור נמצא עם הבייגלה שם כל היום, וסביר שיהיה קשה כמו סלע.
מקור: ביטוי עברי הומוריסטי על הבייגלה שנמכר בשוק "חם" כל היום.
בנאדם שהתמקם על הספה ופשוט התאחד איתה. לא זז, לא יוצא, לא עונה להודעות, ובקושי קם לשירותים בין פרק לפרק. מצב שבו הסלון הוא כל העולם והשלט הוא ההישג היומי.
מקור: מטאפורה עברית על בטטה – ירק שוכב וכבד, בהשפעת הביטוי האנגלי couch potato (תפוח אדמה של ספה).
דוגמה: "מה, אתה לא בא למסיבה? אתה כזה בטטה בזמן האחרון".
