הגרסה הערסית-ערבית של "שמע", ומשמשת בדיוק לאותו דבר: לפתוח משפט חשוב, לתפוס את תשומת הלב של מישהו, או סתם להודיע שעכשיו בא סיפור. בדרך כלל אחרי "צ'מע" מגיע משהו שהוא או רכילות טובה או תוכנית מפוקפקת, ובמקרים רבים זה נגמר ביאללה.
מקור: מערבית: اِسْمَع (אִסְמַע) – "שמע!", צורת הציווי של הפועל "לשמוע". המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך הדיבור היומיומי בשכונות, וההגייה עם צ' היא עיוות עממי של המילה הערבית.
כתיב נוסף: צ'מאע, צמע
דוגמה: "צ'מע אחי, יש לי רעיון מטורף לסופ"ש, רק אל תגיד לאמא שלך".