סלנג ירושלמי. משחק בו אדם רוכב על אדם אחר בעמידה. נקרא גם שק קמח.
"אני אעשה לילד אבו יויו. אני יודע שהוא יהנה מזה"
"אבל אחי, הרגע עברת ניתוח גב והילד בן 12"
מקור: סלנג ירושלמי, מערבית: "אבו" (אבא של).
סלנג ירושלמי. משחק בו אדם רוכב על אדם אחר בעמידה. נקרא גם שק קמח.
"אני אעשה לילד אבו יויו. אני יודע שהוא יהנה מזה"
"אבל אחי, הרגע עברת ניתוח גב והילד בן 12"
מקור: סלנג ירושלמי, מערבית: "אבו" (אבא של).
"בבקשה, אחי, תעשה לי טובה". דחילק הוא התחנונים הישראלי, ובכל זאת בטון שאומר "אני יודע שאני מבקש הרבה, אבל אתה גדול". אפשר לשמוע אותו בשוק, בתור לקופה, ובשיחות שכנוע עם בן/בת זוג.
מקור: ערבית, دخيلك (דַחִילָכּ), בערך "אני בחסותך" או "אני מתחנן אליך". הביטוי משמש בערבית דיבורית לבקשה ולהפצרה, ונכנס לסלנג הישראלי.
דוגמה: "דחילק, תן לי לעבור, אני מאחר לעבודה".
מתנה קטנה שנופלת עליך בדיוק כשלא ציפית, ומשפרת לך את היום בפרופורציות שממש לא הגיוניות ביחס לגודל שלה. במקור מהצבא — יום חופש, קרטיב, מקלחת חמה — אבל היום כל דבר שמגיע בחינם נכנס לקטגוריה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. היא התקבעה בעברית דרך הסלנג הצבאי, שבו "צ'ופר" הוא יום חופש, ארטיק או כל הטבה קטנה ולא צפויה.
דוגמה: "המנהל שלח את כולם הביתה בשתיים, איזה צ'ופר".
דוגמה נוספת: "עשינו תרגיל של שבועיים בשטח וכל הצ׳ופר היה ארטיק. תודה רבה, באמת".
ההקבלה היא לעוגה בתנור שלא הספיקה לסיים את תהליך האפייה שלה. הכוונה היא לאדם משוגע, גזור, מעוך, מרוסק, מובס, חסר יכולת להגיב, גבר שחוטף את הסטרפאון, ועוד. "לא אפוי" הוא לא הכוונה למישהי מפילה תינוק, ושהוא עדיין "לא אפוי" בשביל לצאת מהרחם.
דוגמה: "הבנאדם הזה שחתך אותי עכשיו בצומת – ממש לא אפוי".
מקור: מטאפורה עברית: כמו עוגה שלא נאפתה עד הסוף.
מכיוון שתנאי הקבלה גמישים במיוחד, יצא לה שם בה ישנם החושבים שקונים שם תארים אוניברסיטאים, והיא שמה את עצמה כסטנדרט אקדמי נמוך.
דוגמה: "הוא כל כך טיפש, אפילו במכללה האקדמית נתניה לא הייתי נותן לו ללכת ללמוד".
מקור: כינוי סאטירי לא רשמי.
ניסיון ישראלי לסיים שיחת טלפון. בניגוד לכל עם תרבותי שמנתק אחרי "שלום", הישראלי אומר "יאללה ביי" בממוצע חמש פעמים לפני שהוא בכלל שוקל להניח את הטלפון. הביטוי ידוע בכך שהוא לא באמת מסיים שיחה — הוא רק מסמן שהשיחה עכשיו תימשך עוד חמש דקות.
מקור: "יאללה" מערבית ("קדימה") ו"ביי" מאנגלית – שילוב של שתי שפות שמסכם את העברית המדוברת.
דוגמה: "יאללה ביי" / "יאללה" / "ביי" / "סגור" / "אחלה, תתקשר" / "יאללה ביי ביי" / [שני הצדדים ממשיכים לדבר עוד שש דקות]
מקליד בהרבה שגיאות כתיב.
דוגמה:
הודעה מאדם א': "עני רוצא ללכט לאופאה של איל גולן"
הודעה מאדם ב': "אחי מה אתה זורק את הזין שלך על המקלדת?"
מקור: ביטוי עברי וולגרי-הומוריסטי.
להיפרד מבן או בת זוג בצורה מהירה וקרה, לפעמים בהודעה אחת ובלי הסברים. בעברית המדוברת המילה מוכרת גם מעולם הכלכלה, שם דמפינג הוא מכירה במחיר נמוך במיוחד, וזה בדיוק מה שקורה ליחסים.
מקור: מאנגלית, dumping, מהפועל to dump שפירושו לזרוק או להשליך. בעסקים ובכלכלה היא התקבעה כמונח מקצועי, ובסלנג של דייטינג היא קיבלה משמעות של לזרוק מישהו.
דוגמה: "אחרי שלושה חודשים הוא עשה לה דמפינג בווטסאפ, בלי אפילו אימוג׳י".
במקור מאנגלית. מילף = MILF = Mother I'd like (to) fuck. אמא שהייתי רוצה לזיין.
דוגמה: "שמע, הגרושה הזאת מהסלסה היא מילף רצינית. תעשה עליה מהלך כבר, היא מתה עליך".
מקור: מאנגלית: MILF, ראשי תיבות וולגריים.
ערבי. באתרי חדשות, בשביל לעניין את הקהל, מספרים על חדשות בארץ וחו"ל. בד"כ, בגלל שמדובר באיש מהמגזר הערבי, אז הקליקים יורדים אוטומטית, ולכן משתמשים במכבסות מילים מהסגנון הנ"ל.
דוגמה: "בעל תעודת זהות ישראלית ביצע רצח על רקע כבוד המשפחה".
מקור: ביטוי סאטירי על ניסוחים בתקשורת הישראלית.
הדרך הישראלית להגיד "בשום פנים ואופן" — או, לפי האינטונציה, "וואו, לא מאמין!". כשזה נאמר בטון יבש זה סירוב חד ("אין מצב שאני עובד בשבת"), וכשזה נאמר בצעקה עם עיניים פתוחות זה הלם והתלהבות ("אין מצב! התקבלת?!"). שתי מילים שעושות את העבודה של משפט שלם.
מקור: עברית מדוברת — צירוף של "אין" ו"מצב" במובן "אין שום מצב / אפשרות שזה יקרה". הצירוף נפוץ מאוד בעברית הישראלית, ומקבילו הקרוב באנגלית הוא no way, שגם הוא משמש גם לסירוב וגם להבעת תדהמה.
דוגמה: "אמא, אפשר לישון אצל נועה?" "אין מצב, מחר יש לך מבחן".
התיאור הכי אכזרי שיש בעברית למשהו גרוע במיוחד — סרט, מסעדה, בן אדם, לא משנה מה. אם זה "חרא על מקל" זה אומר שזה לא סתם רע, זה רע ברמה שאתה כמעט מתפעל מזה. מין קרוב משפחה רחוק של בלוף, רק בלי אפילו הבטחה ריקה מאחורי זה.
מקור: ביטוי עברי וולגרי שנשען על דימוי חזותי של משהו מגעיל במיוחד שאפילו לגעת בו אי אפשר בלי מקל.
דוגמה: "הלכתי לסרט הזה עם ציפיות גבוהות, יצאתי אחרי חצי שעה — זה היה חרא על מקל."
שני פירושים, שקרובים אחד לשני:
הראשון – מרבה בנפיחות, נודים, פוקים, יוספים, גז מדמיע.
השני – אדם שמשחק אותה אנין טעם בביטחון ולא מתפשר על דברים פשוטים, עמחה, פחות מורכבים.
מקור: מהמילה העברית "פלוץ" (נפיחה), שמקורה ככל הנראה ביידיש. בהשאלה – אדם יומרני ושחצן.