לחוח

לא באמת צדיק, ולכן רע לו. יותר נכון – בדרך כלל לא שומר על גבולותיו האישיים.

מה שהערסים לובשים, בין הנדר של חמישי, הדקירה של שישי ותחילת השבוע, כשאת השבת – שומרים. בדרך כלל בצבע לבן, עדיפות לאדידס, כדי שיבלבלו אותם עם רוסים.

כמו שנאמר: "בחמישי נודר, בשישי דוקר, שבת שומר".

דוגמה: "יקיר, קניתי לך איזה טרנינג לשבת של ריאל מדריד, משהו שיעיף לך את העצמות. מתי אתה פנוי לישיבה של הביוקר?".

חפרת או כל הכבוד. תלוי בקונטקסט ובטוניזציה של האומר.

דוגמה 1: אחרי סיפור משמים של חבר תאמר לו "שכוייח". כלומר, חפרת וטוב שנגמר.

דוגמה 2: אחרי דרשה טובה ומשובחת תאמר לדרשן "שכוייח". כלומר, נעמת לי בדרשה.

אין כוונה למפלגתו של איתמר בן-גביר, אבל המחשבה שמפלגת שוליים עוזרת למקסם את היופי מהסלנג הזה. כשאומרים ליהודי שהוא חזק, עצום, גביר, כביר, בא בטוב, נותן חשגוז לעכוז, מביא פינוקים ובכללי – איש שיושב בציון, דתו יהודית והוא עוצמתי במיוחד.

דוגמה: [אייל ברקוביץ' שם 3 גולים במשחק פריימירליג]

אוהד כורסא: "שמע, אייל ברקוביץ' מראה להם מה זו עוצמה יהודית".

ביטוי שמקורו בתלמוד וכוונתו לומר יפה השתיקה ע"פ הדיבור.
בעברית: מילה שווה סלע (שקל), אבל שתיקה שווה שתיים (כפול).

לדוגמא: כשהבת זוג צורחת עליך על כך שלא הקשבת לה והיא תשאל אותך "נו, מה יש לך להגיד על זה"
תענה: מחלה בסלע משתוקא בתרין.

כינוי קלאסי לפרחה מהקריות.

דוגמה: "הפאקינג שונטל הזו הגיעה למועדון עם הציצי בחוץ ועם חוט דנטלי שמכסה לה את המנוע, גמרה עליי".

בנאדם שעושה דברים מטומטמים, ואתה יודע שהוא לא אידיוט.

גם: מעוך, שבור, מרוסק, מובס, עבד. השניים האחרונים מבטאים את אותו ביטוי גם במערכת זוגית.

דוגמה: "יוסי הגזור הזה אכל איזה שלושה פלפלים חריפים. אפילו בשביל התערבות, למה לעשות את זה?".