חורבן טוטאלי, בלגן ברמה תנ"כית. משתמשים בזה כשמשהו לא סתם מבולגן אלא הרוס לגמרי, כמו הסלון אחרי מסיבה או מצב החשבון אחרי חופשה באילת. גרסה מכובדת יותר של ברדק.
מקור: מהתנ"ך: ספר נחום (ב, יא) מתאר את חורבן נינוה במילים "בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה", כלומר ריקנות, שממה והרס. מהפסוק נשאר בעברית המודרנית הצירוף המקוצר כביטוי לחורבן ולאי סדר מוחלט.
דוגמה: "השארנו את הילדים לבד לסופ"ש וחזרנו לבית שהוא בוקה ומבולקה".