אחד שאפשר לסמוך עליו.
דוגמה: "תקרא למשה שיתקן לך את הדוד, הוא אייזן".
פתגם האומר שאדם מנסה לחרטט אדם שהוא חרטטן מטבעו. זה כמו שאדם שעובד במכירות ינסה להשתמש בשיטות מכירות בסיסיות בשביל למכור מוצר כלשהו לאדם שגם כן עובד במכירות. לדוגמה:
איש מכירות: "שמע הבי היפ הזה, גרם לילד שלי לדבר בפעם הראשונה"
קונה: "תגיד לי מה אתה בא לערבב בלנדר. כולם יודעים שבי היפ זה עסק פירמידה!"
אדם תחת השפעת סמים הזייתיים. לעתים LSD, לעתים פטריות, לעתים MD (גם קרוי משה דץ). לעתים, כל מה שבא ליד, ופחות פופולארי.
דוגמה: "אבירם הדלוק הזה כבר רוקד 14 שעות רצוף בדוף".
נועד לתאר מאכל מזרחי גנרי שמרוב שהבנאדם אשכנזי, הוא לא מכיר מאכלים כאלה, ולכן מתבטא בצורה ספק גזענית.
דוגמה: "נו יש לי חברה מרוקאית, כל הזמן טעים לה עם כל המחרעמפרג' שלה".
כלומר, משתין עלי. בחרדית לא אומרים "פיפי" או "שתן" אלא יש "קטנים" ויש "גדולים". קטנים נוזלי, גדולים מוצק.
דוגמה: השכן מלמעלה עושה עלי קטנים ולא משלם ועד בית כבר כמה חודשים.
יש לזה כמה פירושים:
דוגמה לפירוש 2: "דוד הזה גבר רצח. אמר שיביא בחורות למסיבה, והציל אותנו ממסיבת מעגלים! מילה שלו היא מילה".
קיקדאון ברכב, כלומר ללחוץ על דוושת הגז עד הסוף.
דוגמה: "האוטו שלי בקיק רציני יכול להגיע ל-100 קמ"ש ב-6 שניות".
מלשון "חרטא". אמר דברי שקר ובלע, בילף והסתיר את האמת במטרה לצאת טוב מסיטואציה.
דוגמה: נחום סיפר להורים של חברה שלו שיש לו תואר שני בהצטיינות מ-MIT, כשלמעשה התואר השני שלו הוא בכלל מהמכללה האקדמית בנתניה. חרטטן.
מתוך השיר של ליאור נרקיס – מסמל משהו בין פלישה של חייזרים, לבין זה שכולם נהנים במועדון. "קוראים לזה שגעת, קוראים לזה טרפת, שכל המועדון פה – צלחת מעופפת".
דוגמה: "היה שם טרפת אמיתית. מסיבה כיפית על אמת, לא מסיבת מעגלים".
1. כינוי לעג למשפט באנגלית שלא נאמר נכון, או בשגיאות מוחלטות. הגיע מראיון ששחקן הכדורגל שלומי ארבייטמן נתן לתקשורת הבלגית בזמן ששיחק בגנט.
אדם א': "How are you?"
אדם ב': "עוואר אבא שלך."
אדם א': "אני רואה שהאנגלית שלך… פאס פאס איטס אה קאם."
2. ניסיון להסביר בלעג שאי אפשר להגיע להישג מסוים בבת אחת.
אדם א': "שמע, אני רוצה שהחברה שלי תרוויח מיליון דולר בחודש".
אדם ב': "אחי קודם כל תגמור את החודש, ואז תנסה ללכת על מיליון דולר. פאס פאס איטס אה קאם".
ניסיון ישראלי לסיים שיחת טלפון. בניגוד לכל עם תרבותי שמנתק אחרי "שלום", הישראלי אומר "יאללה ביי" בממוצע חמש פעמים לפני שהוא בכלל שוקל להניח את הטלפון. הביטוי ידוע בכך שהוא לא באמת מסיים שיחה — הוא רק מסמן שהשיחה עכשיו תימשך עוד חמש דקות.
דוגמה: "יאללה ביי" / "יאללה" / "ביי" / "סגור" / "אחלה, תתקשר" / "יאללה ביי ביי" / [שני הצדדים ממשיכים לדבר עוד שש דקות]
