חירטט

מה זה

חירטט

ההגדרה עבור

חירטט

מלשון "חרטא". אמר דברי שקר ובלע, בילף והסתיר את האמת במטרה לצאת טוב מסיטואציה.
דוגמה: נחום סיפר להורים של חברה שלו שיש לו תואר שני בהצטיינות מ-MIT, כשלמעשה התואר השני שלו הוא בכלל מהמכללה האקדמית בנתניה. חרטטן.

מקור: מ"חרטא" (מערבית: שטויות).

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

ביטוי שמקורו בתלמוד וכוונתו לומר יפה השתיקה ע"פ הדיבור.
בעברית: מילה שווה סלע (שקל), אבל שתיקה שווה שתיים (כפול).

לדוגמא: כשהבת זוג צורחת עליך על כך שלא הקשבת לה והיא תשאל אותך "נו, מה יש לך להגיד על זה"
תענה: מחלה בסלע משתוקא בתרין.

מקור: מארמית של התלמוד (מגילה י"ח): "מילה בסלע, משתוקא בתרין" – מילה שווה סלע, שתיקה שווה שניים.

מחיאת כף מילולית. אומרים את זה כשמישהו עשה משהו טוב, יפה או מרשים במיוחד, לפעמים ברצינות מלאה ולפעמים בציניות מדויקת. אם הוא באמת התעלה על עצמו, אפשר לשדרג לפיגוז לעכוז.

מקור: מערבית: צַחְתֵּין (صحتين), "שתי בריאויות", ברכה שנאמרת לאוכל ולשתייה והפכה למחמאה.

כתיב נוסף: סחטיין, סחתן

דוגמה: "תיקנת לבד את המכונת כביסה? סחתיין עליך".

דוגמה נוספת: "אחי, סידרת לכולם כרטיסים לחצי מחיר? סחתן עליך".

לקוח מהסדרה "רמזור". דוגמה אחת מני רבות למילים הרבות שיכולות להחשב "אחי", אבל אנחנו לא מספיק קרובים או בתודעה מספיק משותפת בשביל לקרוא "אחי" אחד לשני. נדיר, אבל לפעמים נאמר בלעג. דומה למילה "ג'ונסון", עם קצת יותר קרבה.

דוגמה: "גיסנו, תעביר את המלח", לקרוב משפחה רחוק במיוחד.

מקור: מהסדרה "רמזור" של ערוץ 2.

ההקבלה היא לעוגה בתנור שלא הספיקה לסיים את תהליך האפייה שלה. הכוונה היא לאדם משוגע, גזור, מעוך, מרוסק, מובס, חסר יכולת להגיב, גבר שחוטף את הסטרפאון, ועוד. "לא אפוי" הוא לא הכוונה למישהי מפילה תינוק, ושהוא עדיין "לא אפוי" בשביל לצאת מהרחם.

דוגמה: "הבנאדם הזה שחתך אותי עכשיו בצומת – ממש לא אפוי".

מקור: מטאפורה עברית: כמו עוגה שלא נאפתה עד הסוף.

מי שרץ לספר למורה, למפקד, לבוס או למשטרה מה עשית, ברגע שהסתובבת. המלשין הוא האיש שאף אחד לא מספר לידו כלום, כי ידוע שזה יגיע ליעד תוך חמש דקות. בניגוד לחפרן שרק מעייף אותך, המלשין ממש יכול להכניס אותך לצרות.

מקור: עברית מקורית, מהשורש ל־ש־ן (לשון): כבר בתהילים מופיע "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ", ובתפילת שמונה עשרה מתפללים "וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה". משם המילה עברה כמו שהיא לשפת הרחוב, לבית הספר ולצבא.

כתיב נוסף: מלשן, מלשינה

דוגמה: "מי סיפר לרס"פ שהזמנו פיצה לש.ג? יש פה מלשין בפלוגה ואני אמצא אותו".

הבנאדם שקנה את כל הכרטיסים להופעה לפני שהבנת שהיא בכלל קיימת, ועכשיו מוכר לך אותם ב-400% רווח עם חיוך של דוד שעושה לך טובה. ספסר לא עובד, ספסר "מתווך". הוא גם זה שתמיד גורם לך להרגיש כמו פראייר שמחכה בתור.

מקור: מילה עברית תקנית מהשורש ס-פ-ס-ר, שקיבלה ברחוב משמעות של מי שקונה כרטיסים בכמויות ומוכר אותם ביוקר. בשנים האחרונות נקשרה בעיקר להופעות ולמשחקי כדורגל.

דוגמה: "רציתי כרטיס לגמר, יש לי ספסר מחוץ לאצטדיון שמבקש אלף שקל. אחי, זה לא כרטיס, זה משכנתא".

ניסיון ישראלי לסיים שיחת טלפון. בניגוד לכל עם תרבותי שמנתק אחרי "שלום", הישראלי אומר "יאללה ביי" בממוצע חמש פעמים לפני שהוא בכלל שוקל להניח את הטלפון. הביטוי ידוע בכך שהוא לא באמת מסיים שיחה — הוא רק מסמן שהשיחה עכשיו תימשך עוד חמש דקות.

מקור: "יאללה" מערבית ("קדימה") ו"ביי" מאנגלית – שילוב של שתי שפות שמסכם את העברית המדוברת.

דוגמה: "יאללה ביי" / "יאללה" / "ביי" / "סגור" / "אחלה, תתקשר" / "יאללה ביי ביי" / [שני הצדדים ממשיכים לדבר עוד שש דקות]

מחמאה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר. לא סתם טוב — טוב עד כדי כך שאתה קצת מפרגן לו בלי לשים לב שנעלבת מזה שאתה לא הוא. ברגע שאמרו עליך תותח, הסתיים הדיון, פשוט אין עליו.

מקור: מהמילה העברית "תותח", ששימשה בסלנג הצבאי של שנות ה-70 כמחמאה לחייל מקצועי ומוכשר במיוחד.

דוגמה: "הבאתי אותו לתקן את המזגן, תותח, תוך עשר דקות היה קר".

חבילה שמנה של כסף, כזאת שתופסים ביד ומרגישים. לא חייבת להיות באמת הרבה — מאה שטרות של עשרים גם עושים בוחטה, וזה בערך כל הרעיון. יש אנשים שמחזיקים בוחטה בכיס במיוחד כדי שתראה אותה כשהם משלמים.

מקור: מערבית: בּוּחְטָה, צרור או חבילה של כסף. נכנס לעברית בעיקר דרך עולם העסקים והקומבינות.

דוגמה: "ראית איך הוא שילם על הפלאפל? הוציא בוחטה מהכיס בשביל שלושים שקל".

תיאור חמוד-מזלזל למישהו שקצת יצא מדעתו, מתנהג מוזר או מתלהב יותר מדי. גרסה רכה יותר של פסיכי – לא באמת מפחיד, פשוט "קצת לא שם". אפשר להגיד את זה גם על רעיון מטורף או על מצב שיצא משליטה.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא הגיעה מהאנגלית cuckoo (קוקייה), שמשמשת שם כבר מאות שנים כינוי למשוגע. אין קשר ל"קוקו" של השיער.

דוגמה: "הוא קם בחמש בבוקר לרוץ עשרים קילומטר בשביל הכיף. האיש קוקו לגמרי".

ההפך המוחלט מראש קטן. זה הבנאדם שביקשו ממנו להביא כיסא, והוא חזר עם כיסא, שולחן, מקרר וטלוויזיה. לפעמים זה מעריך אותך, ולפעמים זה פשוט גורם לכולם לעבוד יותר קשה בגללו.

מקור: ביטוי עברי מצה"ל ומעולם העבודה: "ראש קטן" הוא מי שעושה רק מה שאמרו לו, ו"ראש גדול" – מי שלוקח אחריות ויוזם.

דוגמה: "אל תהיה ראש גדול, אמרו לנו לנקות רק את המטבח, אתה למה שוטף את המדרגות?"

העזה בלי בושה — לעשות או להגיד משהו שאף אחד נורמלי לא היה מעז. לפעמים זה עלבון ("איזו חוצפה!"), ולפעמים דווקא מחמאה, כמו כשאומרים שהחוצפה הישראלית היא מה שבנה את הסטארט־אפ ניישן. נגיד להתפרץ לתור ואז להתלונן שהתור איטי — זה כבר ביזיון ברמה של חוצפה.

מקור: עברית ותיקה מהשורש ח־צ־ף, כבר במשנה (סוטה ט, טו: "בעקבות משיחא חוצפא יסגא"). דרך היידיש (חוצפּה) היא עברה גם לאנגלית בתור chutzpah, ושם היא נחשבת כמעט לתכונה ישראלית רשמית.

דוגמה: "הוא חנה לי בחניה, ועוד השאיר פתק שאני חוסם אותו. חוצפה!".

כתיבת תגובה