מנוחת הצהריים – לקוח מהארגנטינאים העצלנים והרבה פעמים מקבל משנה תוקף בעסקים בישראל, במיוחד במגזר הציבורי, שם עובדים מ-10:00 עד 10:15 עם הפסקת תה באמצע.
בנאדם שנראה כמו מכרסם – בדרך כלל, רע מאד.
דוגמה: "הגרביל הזה ניסה לדבר איתי, התעלמתי ממנו והמשכתי הלאה די מהר".
.
הלך למקום ממש מסוכן כדי לספר על זה לאנשים אחרים.
דוגמה א':
רועי: "אחי, נראה לי שאני נכנס לג'נין לקנות חומוס ממחבל ולדבר איתו קצת"
דן: "למה אתה עושה איתי אנגל?"
דוגמה ב':
ניב: "שמעתי שיש חיות מגניבות ליד צ'רנוביל. אני מת לבקר שם ולצלם את החיות האלה"
אפרת: "למה לך? מה אתה איתי אנגל?"
הסתלבטות על אנשים שעד שלא מזיזים להם את הגבינה, הכל מצחיק. בנוסף, בדרך כלל הם גם לא יודעים לכתוב "הפעם הגזמת" כמו שצריך.
דוגמה: "היהודים האלה רק אוהבים כסף".
– "באמת שאפעם איגזמתה".
קריאת שבח ישראלית-ערבית שמשמשת לביטוי התרשמות עמוקה, אישור נלהב, או פשוט "כל הכבוד". משתמשים בה כשמישהו עשה משהו שמשאיר אתכם עם פה פעור — הזמין פיצה לכולם, חנה בחניה בלי לשלם, או ענה תשובה חכמה בזמן. מקורה בערבית, אבל בישראל אימצו אותה בשתי ידיים ועוד בעיניים עצומות.
דוגמה: חבר 1: "אחי, שדרגתי לך את כל הנסיעה לאיזור ביזנס בלי לשלם כלום." חבר 2: "סחטיין עליך אחי, סחטיין."
היכולת לשמוח בהצלחה של אחר ולתת לו קרדיט בלי שהלב מתפקק מקנאה. בישראל זו המיומנות הנדירה ביותר שיש — יותר נדיר ממישהו שמחזיר כסף שהלוו לו. לרוב מגיע בצורת מחמאה שמלווה בחיוך מאומץ קצת יותר מדי, ובסוף כולם אומרים שהם "אנשי פרגון" אבל בפועל בודקים בשקט כמה הצד השני הרוויח.
דוגמה: "אחי, ממש פרגון שפתחת עסק משלך וזה תופס. אם אפשר, שלח לי את הפרטים — גם לי יש רעיון דומה שאני מפתח כבר שנתיים."
עוזר לך להבין שאם יש משימה קטנה שאתה חושב שעדיין לא בוצעה, אז היא בוצעה או תבוצע.
דוגמה:
חבר 1: "אחי, אני חייב להזמין את כל החבר'ה למפגש על האש אצלי".
חבר 2: "עליי. סגורה הפינה".
נאמר בלעז והכוונה שלו ל-2 מקרים שונים:
טיפש עם מוטיבציה הוא כינוי לאדם שחסר הבנה בסיסית שמנסה להתעלות על עצמו ולהרשים ללא מודעות עצמית ליכולת שלו.
טיפש עם מוטיבציה הוא החיה המסוכנת בטבע.
בנאדם שאומר דברים ולא באמת מתכוון אליהם. בניגוד לשקרן, כולם יודעים שהוא לא דובר אמת, ולכן מחרטט. לפעמים חרטוט יכול להיות משהו חינני, כיפי, מצחיק.
