מה שלא רשום ביומן – לא יקרה, כי האדם ישכח אותו.
מקור: ביטוי עברי מעולם העבודה המודרני.
מה שלא רשום ביומן – לא יקרה, כי האדם ישכח אותו.
מקור: ביטוי עברי מעולם העבודה המודרני.
מבטאים Wa-Sah. בערבית אומר 'לכלוך', בצבא אומר – הבנאדם יכול הכל. הוא מר ווסאח.
מקור: מערבית: וַסַח (وسخ), "לכלוך". בצה"ל התהפכה המשמעות לכינוי לחייל שעושה הכל.
היכולת לשמוח בהצלחה של אחר ולתת לו קרדיט בלי שהלב מתפקק מקנאה. בישראל זו המיומנות הנדירה ביותר שיש — יותר נדיר ממישהו שמחזיר כסף שהלוו לו. לרוב מגיע בצורת מחמאה שמלווה בחיוך מאומץ קצת יותר מדי, ובסוף כולם אומרים שהם "אנשי פרגון" אבל בפועל בודקים בשקט כמה הצד השני הרוויח.
מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לשמוח בהצלחת האחר".
דוגמה: "אחי, ממש פרגון שפתחת עסק משלך וזה תופס. אם אפשר, שלח לי את הפרטים — גם לי יש רעיון דומה שאני מפתח כבר שנתיים."
במקור תקלה בתוכנה, אבל בסלנג זה כל דבר שלא עובד כמו שצריך — כולל אנשים. מישהו שמתנהג מוזר משום מקום? "יש לו באג". המערכת של הבנק קרסה בדיוק כשרצית להעביר כסף? באג. ומשהו שקרה בטעות ויצא דווקא טוב — "זה לא באג, זה פיצ'ר".
מקור: אנגלית — bug, מילולית "חרק". מהנדסים השתמשו במילה לתקלה כבר במאה ה־19, והסיפור המפורסם הוא על עש אמיתי שנמצא תקוע במחשב Mark II בהרווארד ב־1947 והודבק ליומן התקלות. לעברית זה הגיע דרך עולם המחשבים וההייטק.
דוגמה: "אני לא יודע מה קרה לו היום, הוא צועק על כולם בלי סיבה. יש לו איזה באג".
הבנאדם שתמיד יש לו על מה להתלונן: חם מדי, קר מדי, האוכל מלוח, המלצר איטי, והמדינה בכלל הולכת לכיוון לא טוב. הוא לא באמת מחפש פתרון, הוא פשוט צריך לפרוק. קרוב משפחה של הנודניק ושל החופר, רק שאצלו כל משפט נגמר באנחה.
מקור: מעברית: מהפועל "לקטר", שנגזר ככל הנראה מ"קיטור" – האדים שקטר משחרר. ההשערה הרווחת היא שמתלונן כרוני "משחרר קיטור" ללא הפסקה, כמו קטר ישן.
כתיב נוסף: מקטרת, לקטר
דוגמה: "אל תשאל אותו מה שלומו, הוא מקטר מקצועי, תשב שם שעה ותשמע על הכאב גב שלו ועל הארנונה".
הגיע למקום עוין והסתלבט על כולם, למרות שהייתה סכנה ממשית לביטחון האישי שלו. יש להבדיל את "עשה גיא הוכמן" לבין "עשה איתי אנגל" בכך שאיתי אנגל מגיע למקומות מסוכנים הרבה יותר ללא מטרה הומוריסטית.
דוגמה א':
שחר: "הלכתי אתמול לכנס פמינסיטיות ושאלתי מישהי אם הבעל שלה שחרר לה את הרצועה מהמטבח".
יונתן: "אחי נשמע שעשית גיא הוכמן".
דוגמה ב':
מנשה: "שמעתי שיונתן הלך למונדיאל בקטאר ושאל איראנים אם הם אוהבים את ישראל".
שמעון: "כן אחי הוא עשה גיא הוכמן".
מקור: על שם הקומיקאי גיא הוכמן.
שום דבר לא השתנה, הכל אותו הדבר פה.
"כבר שלוש שנים שאני רואה אותו אומר 'אינעל העולם' בדוכן שלו בשוק"
"אני עוד זוכר אותו לפני עשר שנים. אין חדש תחת השמש".
מקור: מקהלת א' ט': "אין כל חדש תחת השמש".
כשמישהו לא מפסיק לדבר על אותו הדבר שוב ושוב, מנסה לשכנע אותך, לגרום לך לעשות משהו, או פשוט מטחן את המוח — הוא חופר. הפועל "לחפור" מתאר את התחושה שהצד השני מקדח לך את הראש עד שאתה מוכן לעשות כל דבר רק כדי שיפסיק. זה יכול להיות הורה, בוס, חבר, ואפילו אותו טיפוס שמסביר לך כמה כדורגל עגול.
מקור: מהפועל העברי "לחפור" – כאילו המדבר חופר בור שאין לו סוף.
דוגמה: חבר 1: "אחי, כבר שבוע אמא שלי חופרת לי שאסתפר." חבר 2: "אז תסתפר כבר." חבר 1: "לא, עקרון."
לדוגמה:
רועי: "שמעי, נתן התפגר סופית"
מאיה: "שמע הוא תמיד היה שם. רק האם די גמר אותו".
דוגמה 2:
"אחי האוזניות לא עובדות יותר. נראה לי התפגרו סופית".
מקור: מהפועל העברי "להתפגר" (למות, בהקשר של בעלי חיים), שמשמש בסלנג לבני אדם ולמכשירים.
לקוח מצמד המילים "בוא הנה", אך למרות הבסיסים לא קשור למילים אלה כלל. המונח מציין התפעלות לטובה או לרעה ממקרה מסויים ובדרך כלל יופיע בתחילת משפט. על אף השיוך המיני, ניתן להגיד גם לנקבה.
לדוגמה: "בואנה איזה משחק אש היה אתמול", "בואנה איזה מפקיר יצאת".
מקור: מערבית: יַא בּוּאָה / "בואנה", פנייה לחבר ("אחי").
כשאתה מלמד דרום אמריקאיות חמודות להגיד "שבת שלום", אבל משום מה, הם לא אומרות את המ'.
דוגמה:
אתה: שבת שלום
היא: שבת שלון
מקור: שיבוש הומוריסטי של "שבת שלום".
להיכנס למקום שלא הוזמנת אליו ולא שילמת עליו, ולהתנהג כאילו אתה מהצוות. זו קומבינה בסיסית בהתפתחות של כל ישראלי, ואם היא נכשלת היא הופכת מיד לפדיחה מול שומר בגילך שפשוט עושה את העבודה שלו.
מקור: מערבית: פַלַח (فلح), "לבקע" או "לפלח". בסלנג הצבאי והעירוני – לחדור בלי רשות.
דוגמה: "התפלחנו לחתונה בגן אירועים ליד, אכלנו מיין קורס וברחנו לפני הריקודים".
בנאדם שכלום לא נוגע בו. לא אונס, לא גונב, לא רוצח. נקי מטעויות, מפשעים, משקרים, מחרטוטים.
בן זוג: "עכשיו היא משחקת את המשחק. היא תהיה טלית שכולה תכלת עד הסוף".
מקור: מהמדרש על קורח: "טלית שכולה תכלת".