הבנאדם שתמיד יש לו על מה להתלונן: חם מדי, קר מדי, האוכל מלוח, המלצר איטי, והמדינה בכלל הולכת לכיוון לא טוב. הוא לא באמת מחפש פתרון, הוא פשוט צריך לפרוק. קרוב משפחה של הנודניק ושל החופר, רק שאצלו כל משפט נגמר באנחה.
מקור: מעברית: מהפועל "לקטר", שנגזר ככל הנראה מ"קיטור" – האדים שקטר משחרר. ההשערה הרווחת היא שמתלונן כרוני "משחרר קיטור" ללא הפסקה, כמו קטר ישן.
כתיב נוסף: מקטרת, לקטר
דוגמה: "אל תשאל אותו מה שלומו, הוא מקטר מקצועי, תשב שם שעה ותשמע על הכאב גב שלו ועל הארנונה".
המקום הרך בראש של תינוק, שם עצמות הגולגולת עוד לא נסגרו. בסלנג משתמשים בזה בציניות על מי שמתנהג כאילו הפונטנלה שלו עוד פתוחה: תמים, מפוזר ולא ממש מחובר למציאות.
מקור: המילה הגיעה מהמינוח הרפואי הלועזי fontanelle / fontanella, שפירושו "מזרקה קטנה" (תיאור של הדופק שנראה במקום הרך). המשמעות הסלנגית היא הרחבה הומוריסטית של המילה.
דוגמה: "אל תתן לו לנהל את התקציב, הוא עדיין חי עם פונטנלה פתוחה".
השהיה מעצבנת בין מה שעשית לבין מה שקרה על המסך. בגיימינג זה הרגע שבו אתה לוחץ על כפתור והדמות שלך מגיבה אחרי שנייה, ובדיוק אז אתה מת. מהמשחקים עבר לחיים: מישהו שמגיב לאט לכל דבר נחשב 'עם לאג'.
מקור: מאנגלית, lag, פיגור או השהיה. המילה התפשטה מעולם המחשבים והגיימרים והפכה לביטוי כללי בסלנג הצעירים.
כתיב נוסף: לג, לאגי
דוגמה: "אחי, יש לי לאג בראש היום, שאלתי אותך שאלה לפני חמש דקות ורק עכשיו הבנתי".
צדיק ורע לו. המקביל של זה בעולם החילוני הוא חנון משקפופר שעושה מה שאומרים לו.
דוגמה: הצו"ל הזה לא ירצה לבוא איתנו לים
מקור: ראשי תיבות של "צדיק ורע לו" מהתלמוד.
מילת הפתיחה הישראלית לכל משפט שיש בו הפתעה, ספקנות, או שניהם ביחד. תלוי לגמרי בטון: "וואלק?" זה "באמת?!", "וואלק." זה "לא מאמין לך מילה", ו"וואלק אחי" זה כבר סימן שהולך להיות סיפור ארוך. משמש גם כשאין לך מה להגיד למישהו שחופר לך כבר עשר דקות.
מקור: מערבית: וַאללָּכּ ("ואללה" עם סיומת "לך"), "באלוהים לך". משמש כקריאת הפתעה או ספקנות.
כתיב נוסף: ואלק
דוגמה: אדם 1: "שמע, קניתי דירה בתל אביב". אדם 2: "וואלק?!".
דוגמה נוספת: "ואלק שכחתי לכבות ת'גז בבית".
קיקדאון ברכב, כלומר ללחוץ על דוושת הגז עד הסוף.
דוגמה: "האוטו שלי בקיק רציני יכול להגיע ל-100 קמ"ש ב-6 שניות".
מקור: מאנגלית: kickdown, לחיצה עמוקה על דוושת הגז בתיבה אוטומטית.
מלשון "חרטא". אמר דברי שקר ובלע, בילף והסתיר את האמת במטרה לצאת טוב מסיטואציה.
דוגמה: נחום סיפר להורים של חברה שלו שיש לו תואר שני בהצטיינות מ-MIT, כשלמעשה התואר השני שלו הוא בכלל מהמכללה האקדמית בנתניה. חרטטן.
מקור: מ"חרטא" (מערבית: שטויות).
מקור: משחק מילים פנימי על "מסיבה" עם סיומת מקטינה.
שאלה שנשאלת כשמישהו עושה משהו מוזר ואתה מנסה להבין מה עובר לו בראש. משמש גם כפתיח לשיחה במקום "מה קורה", וגם כשאתה מתעצבן על נודניק שמסתובב לך מסביב ולא אומר מה הוא רוצה.
מקור: מהמילה "קטע" במובן של "עניין" או "סיטואציה". השאלה "מה הקטע?" היא הדרך העברית לשאול "מה העניין?" או "מה קורה פה?".
דוגמה: "אחי, מה הקטע? הזמנת אותי לשבע ואתה עוד במקלחת".
מזל רע שדבק בבן אדם או במקום, בדרך כלל בגלל שמישהו פתח את הפה ואמר "מה כבר יכול לקרות". מרגע שהנאחס נדבק, כל דבר קטן הופך לבאסה וכל יציאה מהבית נגמרת בפדיחה. הפתרון המקובל: להגיד "בלי עין הרע", לדפוק על עץ, ולהמשיך כאילו כלום.
דוגמה: "אל תיקח את האוטו הזה אחי, יש עליו נאחס — שלוש פעמים נתקע לי איתו בכביש".
מקור: מערבית: נַחְס (نحس), "מזל רע" או "קללה". נכנס לעברית דרך יהודי ארצות ערב.
חפר, סיפר סיפור ארוך מידי מבלי להגיע לפואנטה.
מירב: שמע הוא לא הפסיק לדבר. חצי שעה שבר לי את המוח, כתב לי מגילה".
מקור: מהביטוי "מגילה" (כמו מגילת אסתר) – טקסט ארוך מאוד.
זינזאנה הוא כינוי לרכב להעברת אסירים. אדם שנוסע קבוע בזינזאנה הוא אדם שנעצר על בסיס קבוע.
מקור: "זינזאנה" מערבית: זִנְזָאנָה (زنزانة), "תא כלא".
אני נדהם מהמידע שאתה אומר לי.
לדוגמה:
"אחי, מסי חתם בפריז סאן ג'רמן ועזב את ברצלונה".
"זין שלי"
מקור: ביטוי עברי וולגרי שמשמש כקריאת תדהמה.
