צדיק ורע לו. המקביל של זה בעולם החילוני הוא חנון משקפופר שעושה מה שאומרים לו.
דוגמה: הצו"ל הזה לא ירצה לבוא איתנו לים
מקור: ראשי תיבות של "צדיק ורע לו" מהתלמוד.
צדיק ורע לו. המקביל של זה בעולם החילוני הוא חנון משקפופר שעושה מה שאומרים לו.
דוגמה: הצו"ל הזה לא ירצה לבוא איתנו לים
מקור: ראשי תיבות של "צדיק ורע לו" מהתלמוד.
הציון הכי גבוה שיש בעברית, ולא סתם אומרים אותו פעמיים — פעם אחת זה סתם משהו, פעמיים זה כבר בלתי נתפס. משמש בעיקר לאוכל, לנופים ולבנאדם שהוא פשוט תותח. ככל שמותחים יותר את ה"משהו" השני, ככה זה היה מטורף יותר.
מקור: הכפלה עברית להדגשה, תופעה מוכרת גם בערבית המדוברת. "משהו משהו" הוא הציון העליון של "משהו" (מיוחד).
דוגמה: "אחי, החומוס שאכלנו בירושלים היה משהו משהו, אני עדיין חושב עליו".
הבנאדם שקנה את כל הכרטיסים להופעה לפני שהבנת שהיא בכלל קיימת, ועכשיו מוכר לך אותם ב-400% רווח עם חיוך של דוד שעושה לך טובה. ספסר לא עובד, ספסר "מתווך". הוא גם זה שתמיד גורם לך להרגיש כמו פראייר שמחכה בתור.
מקור: מילה עברית תקנית מהשורש ס-פ-ס-ר, שקיבלה ברחוב משמעות של מי שקונה כרטיסים בכמויות ומוכר אותם ביוקר. בשנים האחרונות נקשרה בעיקר להופעות ולמשחקי כדורגל.
דוגמה: "רציתי כרטיס לגמר, יש לי ספסר מחוץ לאצטדיון שמבקש אלף שקל. אחי, זה לא כרטיס, זה משכנתא".
חבילה שמנה של כסף, כזאת שתופסים ביד ומרגישים. לא חייבת להיות באמת הרבה — מאה שטרות של עשרים גם עושים בוחטה, וזה בערך כל הרעיון. יש אנשים שמחזיקים בוחטה בכיס במיוחד כדי שתראה אותה כשהם משלמים.
מקור: מערבית: בּוּחְטָה, צרור או חבילה של כסף. נכנס לעברית בעיקר דרך עולם העסקים והקומבינות.
דוגמה: "ראית איך הוא שילם על הפלאפל? הוציא בוחטה מהכיס בשביל שלושים שקל".
ביטוי שאומרים לאנשים שהם בעיקר מציקים, בזמן שהם מציקים.
דוגמה: "סתום ת'פה, יא זין בעין".
דוגמה בונוס: "לך 'זדיין יא זין בעין".
מקור: ביטוי עברי וולגרי.
לקוח מהסדרה "רמזור". דוגמה אחת מני רבות למילים הרבות שיכולות להחשב "אחי", אבל אנחנו לא מספיק קרובים או בתודעה מספיק משותפת בשביל לקרוא "אחי" אחד לשני. נדיר, אבל לפעמים נאמר בלעג. דומה למילה "ג'ונסון", עם קצת יותר קרבה.
דוגמה: "גיסנו, תעביר את המלח", לקרוב משפחה רחוק במיוחד.
מקור: מהסדרה "רמזור" של ערוץ 2.
להמציא בראש תרחיש שלם שלא קרה, ואז להיכנס אליו עד הסוף. מתחיל בהודעה שלא נענתה תוך שעתיים ונגמר בזה שאתה כבר בטוח שכולם מדברים עליך מאחורי הגב. בשלב מתקדם זה כבר לא סרט אלא סדרה, ואז פשוט מתחרפנים.
מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה מעולם הקולנוע: לבלוע סרט שלם שהמוח המציא לבד.
דוגמה: "היא לא ענתה לי מאתמול, אני חושב שהיא כועסת" "אחי אתה אוכל סרט, יש לה מבחן".
מי שמדבר המון ואומר מעט מאוד. שיחה של דקה איתו הופכת לשלושת רבעי שעה של סיפורים בלי נקודה, ובסוף אתה לא זוכר על מה שאלת. קרוב משפחה של הנודניק, רק עם יותר מילים ופחות כוונה רעה.
מקור: מהפועל העברי "לקשקש" – לדבר שטויות, בהשפעת הצליל של רעשן או פעמון.
דוגמה: "רק ביקשתי ממנו שעה, ועכשיו אני יודע על כל החתונות במשפחה שלו. איזה קשקשן".
אני לא יודע איך להכיל את המחמאה, אז תפסיק.
דוגמה:
"הבן שלך עשה עבודה טובה היום באימון".
– "די, תמשיך".
מקור: ביטוי עברי מדובר.
אדם תחת השפעת סמים הזייתיים. לעתים LSD, לעתים פטריות, לעתים MD (גם קרוי משה דץ). לעתים, כל מה שבא ליד, ופחות פופולארי.
דוגמה: "אבירם הדלוק הזה כבר רוקד 14 שעות רצוף בדוף".
מקור: מהפועל העברי "להידלק".
כינוי לבחורה שאינה ברת זיון, לרוב מדובר באישה מכוערת עם אישיות מגעילה. אפשר גם לכתוב "כונפה". למרות זאת, יש גברים באסכולה האוסטרלית, שאומרים שמי שלא עושה מישהי, שקרן.
דוגמה: איזה קונפה הפקידה בביטוח לאומי, דפקה לי 300 שקל פיגורים והצמדה.
דוגמת בונוס: השכנה החדשה ממש קונפה, לא הייתי נוגע בה עם מקל סנוקר.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ככל הנראה מהסלנג של צה"ל.
חרא.
דוגמה: יוסי, הגשייפט הזה, מתבנקר על עשרה שקלים לגלידה.
מקור: מיידיש: געשעפט (gesheft), "עסק" – כאן בשימוש אירוני.
מי שהכי מיינסטרים שיש: שומע רק מה שמתנגן ברדיו, צוחק ממם רק אחרי שהוא כבר מת, וחושב שטיקטוק זה "האפליקציה עם הריקודים". נורמי זה לא בדיוק עלבון, יותר אבחנה — בנאדם נחמד לגמרי, פשוט בייסיק ברמה הכי מוחלטת, שלא מבין אף בדיחה פנימית של הרשת.
מקור: מאנגלית — normie (מ־normal, "רגיל"), כינוי שנולד בפורומים ובקהילות הממים באינטרנט לאדם שלא חלק מתרבות הרשת, והגיע לעברית דרך סלנג הרשת של דור Z.
כתיב נוסף: נורמיז
דוגמה: "שלחתי לו מם על הבחירות והוא שאל אותי מה זה אומר. אחי, איזה נורמי".