מה שלא רשום ביומן – לא יקרה, כי האדם ישכח אותו.

שטויות, סיפורים לא מדויקים, או הגזמה מוחלטת. כשמישהו מספר לך איך הוא כמעט קנה את הדירה ברמת אביב אבל התחרט ברגע האחרון, זה חרטא. לפעמים זה גם מה שיוצא מהפה אחרי חפירה של שעה בלי נקודה.

דוגמה: "די עם החרטא, כולנו יודעים שלא היית שם".

ביטוי חיבה מזרחי שאפשר להגיד כמעט לכל אחד – מהאמא, דרך החבר הכי טוב, ועד לבנאדם שמכר לך פלאפל. ככל שאומרים אותו בטון יותר מתמשך, ככה החיבה גדולה יותר (או שפשוט רוצים ממך טובה).

דוגמה: "כפרה עליך, תזיז ת'אוטו שנייה שאני יוצא?".

מכה אחת חזקה שגומרת את הסיפור, אחות גדולה של כאפה. משמש גם בהשאלה לכל פעולה אחת מוחצת שפותרת הכל בבת אחת — "זבנג וגמרנו".

דוגמה: "לא נעשה את זה בשלבים, נשלם את כל החוב זבנג וגמרנו".

בכניסה לחנות: או שתקנה משהו מהר, או שאל תזיין לי את המוח.

דוגמה: [מוכר בחנות עם לקוח] "אפשר לעזור לך?".

– "אני רוצה להרגיש את הגיטרה הזו".

"תוריד אותה לבד ותשמור עליה, כל האחריות עליך, תקרא לי כשתהיה רציני".

אכזבה קטנה עד בינונית — לא אסון, אבל מספיק כדי להרוס לך את מצב הרוח לחצי שעה. ההבדל בין באסה לעל הפנים הוא שבאסה עוד אפשר לשרוד עם קפה.

דוגמה: "איזו באסה, הגעתי לחוף ונזכרתי ששכחתי את המגבת באוטו".

כינוי לאדם שיודע על קיומו של סיטואציה, אך באופן מודע בוחר להתעלם מהסיטואציה.

דוגמא צורמת: יעל חווה הטרדה במקום עבודתה על ידי אחד העובדים. איציק הוא הבוס של המקום ומודע לקיומה של ההטרדה, אך בוחר להקטין ראש.