מתאר בנאדם (בעיקר בהקשר רומנטי) שהתחלת איתו/איתה לדבר וגילית שזה לא סתם בנאדם — זה בנאדם עם המוני דרמות, טראומות מהעבר, בעיות עם הורים, ודרישות רגשיות שאין להן סוף. אתה נכנס בתמים ויוצא עם נשירת שיער מוקדמת.
מקור: מאנגלית: project. בסלנג הזוגי – אדם שדורש "עבודה" רבה כאילו היה פרויקט שיפוץ.
דוגמה: חבר 1: "אחי, שלוש שעות על הטלפון, בכתה לי על האקס שלה, על אמא שלה, על הבוס שלה". חבר 2: "ברור, ראיתי לך את זה מהסטארט. היא פרוייקט."
מזל רע שדבק בבן אדם או במקום, בדרך כלל בגלל שמישהו פתח את הפה ואמר "מה כבר יכול לקרות". מרגע שהנאחס נדבק, כל דבר קטן הופך לבאסה וכל יציאה מהבית נגמרת בפדיחה. הפתרון המקובל: להגיד "בלי עין הרע", לדפוק על עץ, ולהמשיך כאילו כלום.
דוגמה: "אל תיקח את האוטו הזה אחי, יש עליו נאחס — שלוש פעמים נתקע לי איתו בכביש".
מקור: מערבית: נַחְס (نحس), "מזל רע" או "קללה". נכנס לעברית דרך יהודי ארצות ערב.
יש למילה ״חנטריש״ שני פירושים.
1. אדם זקן עם קו מחשבה לא מודרני, לא חייב להיות זקן בגיל.
2. סחורה גרועה, עבודה מרושלת, או סתם בנאדם שאי אפשר לסמוך עליו. זה מה שיוצא כשעושים משהו חפיף ומקווים שאף אחד לא ישים לב — אבל האמת יוצאת לאור.
דוגמה 1: ״סבא, די להיות חנטריש. גם בתקופתך היו הומואים״.
דוגמה 2: ״זה חנטריש, ביקשתי ממנו לאסוף חבילה, לא קרא את שעות הפתיחה ובסוף החבילה לא הגיעה״.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. ההשערה הרווחת היא שמדובר במילה מרוסית או מיידיש שהתגלגלה דרך השוק, במשמעות של סחורה עלובה וישנה.
מי שלא מחכה שיגידו לו מה לעשות. רואה בעיה — פותר אותה, רואה משימה — כבר באמצע. ההפך הגמור מראש קטן: הראשן הוא בעצם בנאדם עם ראש גדול על בסיס קבוע, וכל מפקד או מנהל חולם על אחד כזה בצוות.
מקור: עברית — המילה "ראש" עם סיומת התואר ־ָן (כמו ב"חפרן" או "פשלן"), במובן של מי שמפעיל את הראש. נפוצה מאוד בצה"ל ומשם עברה לעבודה ולחיים האזרחיים.
דוגמה: "תן את המשימה לדני, הוא ראשן, עד מחר בבוקר זה סגור".
כל הודעה שאף אחד לא ביקש: פרסומות במייל, הודעות מזויפות בוואטסאפ, או חבר שמעביר לך ארבעים סרטונים ביום. בשפה המדוברת גם מי ששולח המון הודעות ברצף "עושה ספאם".
מקור: אנגלית, מהמותג SPAM של בשר משומר, שדרך מערכון של מונטי פייתון על המוצר שנאמר שוב ושוב הפך למילה להודעות חוזרות ובלתי רצויות. נכנסה לעברית עם האינטרנט.
דוגמה: "אל תעשה לי ספאם בקבוצה, אני לא רוצה לדעת מה אכלת".
כל דבר שנאמר או נעשה בלי שום סיבה, בלי שום כיוון ובלי שום משמעות. תשובה של מישהו שלא הכין שיעורי בית, או תוכנית לסופ"ש שנקראת "נראה מה יהיה". ההיפך הגמור של תכלס.
מקור: מארמית של התלמוד: "בוקי סריקי" הם כדים ריקים, ובהשאלה – דיבורים ריקים מתוכן. משם עבר הצירוף לעברית המדוברת כשם נרדף לשטויות.
דוגמה: "שאלתי אותו מה התוכנית לשבוע הבא והוא ענה לי איזה בוקי סריקי, בלי שום פרטים".
מישהי שנראית טוב, כוסית, שאבא שלה מת, שיש מישהו שהולך להביא בורקסים ללוויה של אבא שלה. בדרך כלל, מכיוון שהיא פרגית, כלומר חטיף, היא תהיה צעירה. אלא אם היא אגורצ'יק, ואז אלוהים בירך אותה בכשרונות גדולים.
דוגמה: "קבל את הפרגית הזאת".
מקור: מערבית: פַרְגִ'ית (فرخة), "פרגית" – עוף צעיר.
בחורה שיש בה הכל. במקור נאמר בסבנטיז בישראל, כשמישהי הייתה גם שווה חרג'וע וגם מכינה אוכל טעים לילדים.
דוגמה: "מדהימה הענבל הזאת. גם יפה וגם אופה".
מקור: ביטוי עברי ותיק משנות ה-70.
אדם שהוא קצת (או הרבה) מעבר לנורמה: מכור לדבר מסוים, מוזר, או סתם משוגע על נושא. יכול להיות מחמאה ("פריק של מוזיקה") ויכול להיות עלבון, תלוי בטון ובחבר'ה סביבך.
מקור: אנגלית, freak, "חריג" או "מוזר". בעברית הפך לכינוי לאדם עם אובססיה או התנהגות יוצאת דופן.
דוגמה: "הוא פריק של כושר, מתעורר בחמש בבוקר כדי להתאמן".
הפוזיציה שאף ישראלי לא מוכן להיות בה, גם אם זה אומר לעמוד ארבעים דקות בטלפון עם שירות לקוחות בשביל להחזיר 12 שקל. הפראייר הוא זה ששילם מחיר מלא, לא עשה קומבינה ולא ביקש הנחה — ולכן ידבר על זה עוד שנתיים. בארץ עדיף לספוג פדיחה מאשר להיחשב פראייר.
מקור: מיידיש ומגרמנית: Freier, "מחזר" או "לקוח תמים". בעברית – מי שעובדים עליו.
כתיב נוסף: פרייר, פרייאר, פרייער
דוגמה: "מה, שילמת על החניה? מה אתה פראייר?".
דוגמה נוספת: "מה, שילמת מחיר מלא על הביטוח? אחי, אתה פראייר".
כינוי לאשה שהוכתה בתדהמה, הזדעזעה.
מקור: ביטוי עברי הומוריסטי.
נדיר שישתמשו בזה פרקטית כ"בית בושת" – המונח המקורי שלשמו הגענו. בדרך בא לתאר עבודה ערבית, יחס מסריח, אנשים פקקט או בכללי חרא.
דוגמה: "הלכתי לביטוח לאומי. בית זונות מה שקורה שם. אנשים נכנסים בלי תור, מקומבנים, בלאגנים ואפילו הייתה קטלה אחת. חייבים לסגור את המקום".
מקור: ביטוי עברי וולגרי לבלגן מוחלט.
