סיפור שהתחיל אולי מאיזה גרעין של אמת, ועד שהוא הגיע אליך כבר יש בו מסוק, שני גנרלים ודוב. אף אחד לא באמת מאמין למספר, אבל כולם מקשיבים כי זה מצחיק — עד שמישהו בודק את הפרטים ואז זו פדיחה רצינית.

דוגמה: "הוא אמר לי שהוא הכיר את מסי בברצלונה. צ'יזבט על צ'יזבט".

להשוויץ זה להתרברב, אבל שוויץ כשם עצם זה הרגע עצמו — כשמישהו מכניס לשיחה בכוח את הדבר החדש שקנה. בניגוד לחארטה, בשוויץ הסיפור בדרך כלל נכון, זה פשוט לא מעניין אף אחד חוץ ממי שמספר.

דוגמה: "שאלתי אותו מה השעה והוא ענה לי עשרים לתשע לפי הרולקס. איזה שוויץ".

נעשה בניגוד או בעקיפין לדרך הישר. בדרך כלל, המשמעות שלילית.

ביטוח לאומי. ראשי תיבות די פשוטים בשביל להבין שביטוח לאומי למעשה = בטלנים.

מונח בריוני של בני נוער המשמש לתאר ילד אחר שאם תתקיף אותו, הוא לא יתקוף חזרה.

לדוגמה:

שמעון הערס: "תראה איזה ילד כאפות בני".

חזי העוד יותר ערס: "כן אתה יכול להעיף לו כאפה לצוואר, הוא לא יעשה כלום. ממש ילד כאפות".

אדם שלא זורם, מתנהג בצורה מגעילה, הורס צחוקים עם עובדות, שרמיט, לוקח מרשם מתעלזין כל יום שלוש פעמים.

דוגמה: "שמע, אתה כל כך בא ברע, הורדת לי את כל הסטלה".

בנאדם שיורד מסיפור מסוים מהר למרות שהתחייב לכך.

דוגמה: "אלון, למה אתה מתנקנק? הבטחת שאתה תבוא לחתונה של יגאל".

בנאדם שנדבק אליך ולא יורד, גם כשאתה עושה את כל סימני הגוף שאומרים "אחי, תעזוב אותי". רמה אחת מעל נודניק, כי נודניק לפחות הולך הביתה בסוף. הקרציה תגיע איתך למכונית, תיכנס איתך, ותמשיך לחפור גם ליד הבית.

דוגמה: "אל תיתן לו את המספר שלך, הוא קרציה, אחר כך אתה לא נפטר ממנו".

אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת.

דוגמה: "שלחתי אותו לקנות לחם והוא חזר עם חומוס ובלי כסף. שלומיאל מושלם".