סאחי בלאטה

מה זה

סאחי בלאטה

ההגדרה עבור

סאחי בלאטה

אדם ממש סאחי.
"שמע הבנאדם נועל סנדלי שורש, שותה קפה נחלה בנחלים, ותמיד לובש חולצות של סוף מסלול"
"בואנה הבחור הזה ממש סאחי בלאטה".

מקור: "סאחי" (מערבית: צַאחִי, "פיכח") ו"בלאטה" (מערבית: מרצפת) – כלומר, סאחי עד הרצפה.

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

אדם שעשה פאדיחה, אדם שניסה לערבב (לחרטט) ללא הצלחה. אם הביטוי מגיע עם המילים "מה זה" בין "יצאתי" לבין "חומוס", מעלים את הפאדיחה בריבוע.
דוגמה: שכחתי לקנות לאישתי פרחים ליום הנישואין שלנו, יצאתי חומוס.
דוגמה: סיפרתי לבוס שלי שאני בחופש מחלה והוא ראה אותי על משאית במצעד הגאווה, יצאתי מה זה חומוס.

מקור: ביטוי עברי מדובר; חומוס כמשהו שנמרח.

היכולת לשמוח בהצלחה של אחר ולתת לו קרדיט בלי שהלב מתפקק מקנאה. בישראל זו המיומנות הנדירה ביותר שיש — יותר נדיר ממישהו שמחזיר כסף שהלוו לו. לרוב מגיע בצורת מחמאה שמלווה בחיוך מאומץ קצת יותר מדי, ובסוף כולם אומרים שהם "אנשי פרגון" אבל בפועל בודקים בשקט כמה הצד השני הרוויח.

מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לשמוח בהצלחת האחר".

דוגמה: "אחי, ממש פרגון שפתחת עסק משלך וזה תופס. אם אפשר, שלח לי את הפרטים — גם לי יש רעיון דומה שאני מפתח כבר שנתיים."

סטירת זין מצלצלת. שונה לגמרי מסטירבול.

דוגמה: "הביא לך סזאם מהסרטים, אחד חזק יותר מרון ג'רמי".

מקור: משחק מילים עברי.

אכזבה קטנה עד בינונית — לא אסון, אבל מספיק כדי להרוס לך את מצב הרוח לחצי שעה. ההבדל בין באסה לעל הפנים הוא שבאסה עוד אפשר לשרוד עם קפה.

מקור: מערבית, ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה, רעה).

כתיב נוסף: בעסה

דוגמה: "איזו באסה, הגעתי לחוף ונזכרתי ששכחתי את המגבת באוטו".

דוגמה נוספת: "ההופעה בוטלה והכרטיסים לא מוחזרים. בעסה, אחי".

הרעידה שתופסת לך את הרגליים כשאתה מפחד מאוד, בא להתחתן, או עומד להיכנס לשיחה עם הבוס. כשאומרים 'יש לי פיק ברכיים' מתכוונים לפחד אמיתי, כזה שאי אפשר להסתיר.

מקור: הביטוי מקראי: 'ופיק ברכיים' מופיע בספר נחום (ב, יא) בתיאור הפחד שאחז בנינוה. מכאן הוא נשאר בעברית, והפך לביטוי שכיח בדיבור.

דוגמה: "כשהמדריך אמר לקפוץ מהמטוס, התחיל לי פיק ברכיים".

כשלמישהו "יש טאצ'", יש לו את הדבר הזה שאי אפשר ללמד: יד טובה, חוש, קסם קטן. השף ששם רק עוד קורט מלח והמנה עפה, המעצבת שמזיזה כרית אחת והסלון נראה אחר. ובכדורגל "טאצ'" זה נגיעה רכה בכדור שמרדימה אותו בדיוק איפה שצריך.

מקור: מאנגלית: touch, "מגע". בעברית נקלט בעיקר בביטויים "יש לו טאצ'" ו"לתת טאצ' אחרון", וגם בשפת הכדורגל לתיאור שליטה בכדור.

כתיב נוסף: טאץ'

דוגמה: "תן לה לסדר את השולחן, יש לה טאצ', אצלך זה ייראה כמו חדר אוכל בטירונות".

חייל שמשרת בצבא בתפקיד שולחני, בדרך כלל עם מדים מגוהצים ונעליים נוצצות, שמעולם לא ישן על קרקע קשה. בזמן שהלוחמים מתבוססים בבוץ, הג'ובניק מדפיס טפסים ושותה קפה בסדר. עם הזמן המילה יצאה מהצבא לחיים האזרחיים, וכל מי שמסתדר בחיים בלי להזיע יותר מדי — הוא ג'ובניק.

מקור: מאנגלית: job (עבודה), עם הסיומת "-ניק". בצה"ל – חייל בתפקיד עורפי.

דוגמה: חבר 1: "אחי, בצבא שלחו אותי לבסיס מחשוב בתל אביב, 8 בבוקר עד 5 אחר הצהריים, חוזר הביתה כל יום". חבר 2: "אחי, ג'ובניק אלוהי. אני ישנתי בשטח עם עקרב בשק שינה".

דוגמה נוספת: "אל תספר לי שאתה עייף, אתה ג׳ובניק, ישנת שלוש שנים על כיסא מסתובב במשרד".

מייקל ג'ורדן.

רפרנס:

מקור: כינוי למייקל ג'ורדן, בהשראת ציטוט של לארי בירד.

הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי.

דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה".

מקור: "חארטה" מערבית (שטויות), ו"בארטה" היא הכפלת חריזה (כמו "שמונצס-מונצס") שמדגישה את חוסר הרצינות.

מתחרז עם "מחנה נתן", המחנה אליו היו נאספים אלפי חיילים בשביל להתחיל את השבוע שלהם במסגרות השונות. ידוע שהיה צריך להגיע לשם עד השעה 10:00 בבוקר ביום ראשון, בפקקים, בגועל, באוטובוסים וברכבות. כל פעם, חוטפים סרטן כשמגיעים לשם.

מקור: חרוז הומוריסטי צבאי על "מחנה נתן" בבאר שבע.

עובדת בשירותי ליווי, זונה. הכינוי לקוח מפרשנות שניתנה לפסוק בו מציגים את רחב הזונה, ומפרשים את זה כ"מוכרת מזון" בספרי תנ"ך לילדים.
– "שמע, אני לא רוצה להגיד את זה ליד אמא שלה, אבל שמעתי שהיא פוטרה מהעבודה והפכה למוכרת מזון".

מקור: לשון נקייה מהמקורות (פירוש לרחב, "פונדקית").

נועד לספר על תרופת הרגעה כל-כך חזקה, עד שאומרים שחצי ממנה, זה המון, ולכן אומרים 'חצי ואבן שלם'. נאמר בדרך כלל בעדות אשכנז.

דוגמה: "אני לא מאמין, הוא לקח חצי ואבן שלם?! הבנאדם היה צריך את השינה הזו!"

מקור: ביטוי עממי שהומצא לתיאור כדור הרגעה חזק במיוחד.

כתיבת תגובה