אתה ממש צודק.
"אמרתי לו שהוא טועה. העולם לא שטוח. העולם עגול"
"תאמין לי, אתה גם צודק וגם חקוויאק"
מקור: "חקוויאק" מערבית המדוברת – "צודק".
אתה ממש צודק.
"אמרתי לו שהוא טועה. העולם לא שטוח. העולם עגול"
"תאמין לי, אתה גם צודק וגם חקוויאק"
מקור: "חקוויאק" מערבית המדוברת – "צודק".
ביטוי שימושי שאומר "בחייך", "לא נכון", או "אל תהיה תמים". אפשר להגיד אותו כשמישהו מספר לך סיפור לא הגיוני, וגם כשמישהו מתנצל על שטות והשיחה צריכה פשוט להמשיך הלאה. הכל תלוי בטון, ובכמה ידיים זזות תוך כדי.
מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה בהשפעת הערבית "חַלִּיק" או "סִיבַּכּ" (עזוב), שמשמש כדי לבטל את דברי בן השיח.
דוגמה: חבר 1: "סליחה שלא עניתי, הטלפון היה על שקט". חבר 2: "עזוב אותך, הכל טוב".
כידוע לכולם, כל השמנים שקרנים. מי שאומר ש'ממחר מתחילים דיאטה', זה בנאדם שקרן.
דוגמה: "אתה מאלה שאומרים 'ממחר מתחילים דיאטה'. אל תעבוד עליי".
מקור: ביטוי עברי הומוריסטי על הבטחות דיאטה שלא מתקיימות.
כינוי פוגעני לבחורה שנתפסת כשטחית, צעקנית או "לא מי יודע מה". זו מילה שנוטה למשוך ביקורת על גזענות, מעמדיות ושוביניזם, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני שמשתמשים בה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי ואין לה ביסוס אטימולוגי מוסכם; היא נולדה בסלנג הרחוב הישראלי והתפשטה דרך שיחות בני נוער ומוזיקה.
דוגמה: "הוא קרא לה פקצה, והיא סגרה לו את הפה בשנייה".
לצאת מעמדה שנתקעת בה בוויכוח בלי לספוג פדיחה. בדרך כלל שני הצדדים כבר מזמן יודעים מי צודק, אבל מישהו צריך גשר קטן כדי לוותר ולהמשיך הלאה.
מקור: מהביטוי העברי "לרדת מהעץ", ככל הנראה על בסיס דימוי של חתול שטיפס לעץ ולא יכול לרדת. הביטוי נפוץ מאוד בשיח הפוליטי.
דוגמה: "תגיד לו שאולי הוא צדק חצי, ככה הוא ירד מהעץ ונוכל להזמין אוכל".
במטבח הכשר — אוכל שהוא לא בשרי ולא חלבי, אז אפשר לאכול אותו עם הכל. בסלנג זה כבר עבר לאנשים ולדברים: משהו פרווה הוא חסר טעם, חסר עמדה, לא פה ולא שם. בנאדם פרווה לא יגיד לך אף פעם מה הוא חושב, ומסעדה פרווה היא כזאת שנשכח ממנה עוד לפני הקינוח — בייסיק לגמרי.
מקור: יידיש — פּאַרעוו (parev), המונח ההלכתי למאכל ניטרלי שאינו בשר ואינו חלב. מקור המילה ביידיש עצמה אינו ודאי. בעברית הישראלית התרחבה המשמעות ל"ניטרלי, חסר ייחוד".
כתיב נוסף: פארווה, פרבה
דוגמה: "שאלתי אותו מה הוא חושב על הוויכוח, והוא ענה ש'לשני הצדדים יש נקודה'. פרווה לגמרי".
השורה שגורמת לבדיחה להתפוצץ, או סתם תשובה חדה שסוגרת סיפור. מי שמספר בדיחה בלי פאנץ' הוא פשוט אדם שמדבר הרבה. אפשר גם להגיד "פאנצ'ליין".
מקור: מהאנגלית punch, "אגרוף" ו-punchline, "שורת הסיום של בדיחה". נקלט בעברית דרך עולם הסטנד אפ והטלוויזיה.
דוגמה: "הסיפור שלו היה ארוך, אבל הפאנץ' בסוף היה שווה את הכל".
שאלה שאף אחד לא ביקש ממך לשאול, ואחריה כל הפלוגה משלמת. בא מהצבא — מישהו מרים יד ושואל את המפקד "ומה אם יורד גשם?", וחמש דקות אחר כך כולם סוחבים ציוד מיותר בגללו. בדרך כלל זה בדיוק הראש גדול של הקבוצה, שבטוח שהוא עוזר לכולם.
מקור: מצה"ל: "קיטבג" הוא תיק הצבא הגדול. הסיפור הצבאי מספר על חייל ששאל אם צריך להביא קיטבג – ובעקבות השאלה כל הפלוגה נאלצה לסחוב אותו.
דוגמה: "אל תשאל אותה אם צריך להכין גם מצגת, זו שאלת קיטבג, בסוף נשב על זה כל הסופ״ש".
סתום בריבוע. בנאדם שלא חשב, באיזושהי דרך, לפני שביצע פעולה כלשהי.
מקור: חרוז עברי ילדותי שמגביר את העלבון "סתום".
זה ממש לא גאוני, מכובד, מעניין, מצחיק או מעיף ת'סכך למישהו.
לדוגמה: "זה מקובל לאכול עם סכין ומזלג".
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני.
מה שרוסים קוראים לישבן, ואנחנו ישראלים אימצנו בשמחה כי זה נשמע מצחיק יותר מ"תחת". המילה הגיעה עם גל העלייה מברית המועצות בשנות ה-90 ומאז לא זזה מהלקסיקון שלנו. משתמשים בה לתיאור פיזי תמים, לכינוי חמוד, או כדי לרמוז שמישהו יושב בחיבוק ידיים כל היום.
מקור: מרוסית: попа/тусик – כינוי ילדותי לישבן. המילה "טוסיק" נפוצה בעברית מאז גלי העלייה מברית המועצות.
דוגמה: "נו, תקום מהטוסיק שלך כבר – ישבת על הספה כל הבוקר ולא עשית כלום".
מי שיעשה הכל כדי לא להוציא שקל. לא יזמין אותך לקפה, יחשב כל אגורה בחשבון המסעדה ויזכיר שהוא לא אכל את הסלט. ואם הוא כבר שילם, הוא יספר לך על זה במשך שבוע.
מקור: מילה עברית מהשורש ק.מ.ץ, "לקמוץ", כלומר לסגור את היד בחוזקה. מי שקמצן הוא כמו מי שלא פותח את היד.
דוגמה: "שילמנו כולנו על הפיצה, וההוא ביקש שיפחיתו לו כי לא אכל את הקצוות, איזה קמצן".