לרדת מהעץ

חפרת או כל הכבוד. תלוי בקונטקסט ובטוניזציה של האומר.

דוגמה 1: אחרי סיפור משמים של חבר תאמר לו "שכוייח". כלומר, חפרת וטוב שנגמר.

דוגמה 2: אחרי דרשה טובה ומשובחת תאמר לדרשן "שכוייח". כלומר, נעמת לי בדרשה.

מבטאים SHAllak. לתת מכה, גם אם קטנה, בביצים. האפקט הוא לכמה דקות, ההשפלה היא נצחית. בד"כ קורה כשילדים מתחילים לגלות את עצמם, אזור כיתה ה' עד ח'.

דוגמה: "עידן הבן זונה שלק לי את הביצה הימנית, ועוד מול כל הכיתה".

אדם שאין לו משמעת כבירה. מילה שלו היא לא מילה. עשה כשהיה צריך לא לעשות. התנהל כמו שק חרא, ועוד.

כמו במונח ליצן, ככל שאומרים את זה יותר בקצרה, ככה הבנאדם יותר קיצוני במושג עצמו.

1. חלש אופי – אין לו הרבה משמעת, אבל אני לא לוקח את זה אישית.
2. חלשאוו – חלש האופי של הצרפתים. מבטאים "Ha-La-sh-Oo".
3. חלושס – לא אכל מספיק, קטן פיזית, כמו קפטן אמריקה לפני השדרוג בסרט הראשון. הלב שלו שם אבל הגוף שלו עדיין לא הדביק את הלב.
4. חלש – הבנאדם דפק ברז כבר כמה פעמים ואשמיד אותו בפעם הבאה שאראה אותו.

כשמישהו נותן למישהו שעה מוקדמת יותר להיות במקום מסוים, רק כי האדם השני הוא מאחר כרוני, ונמצא בזמן ברזיל.

דוגמה: גזרתי לאחותי זמנים, אמרתי לה להיות שם ב-19:00 למרות שאמרתי לכולם להגיע ב-20:00. גם אז היא הגיעה בכמה דקות איחור אחרי כולם.

כשמישהי אומרת "עכשיו אני יורדת", היא מתכוונת לטחון אותך בחוץ לפחות עוד 10 דקות. לך תזמין משהו להרגע.

דוגמה: "נו מה קורה איתך? אמרת 'עכשיו אני יורדת' לפני רבע שעה כבר!"

מונח שמגביר דרמה. לעתים רחוקות הדבר המטורף באמת מחסיר פעימה, עוצר נשימה, לא מצליחים להרגע ממנו.

דוגמה: "היה מטורף היום בעבודה. קיבלתי יותר מדי לקוחות!".

הפעולה של למסור לבנאדם לוקש בפנים בלי להתבייש — סיפור מומצא, תירוץ, או הבטחה שאין שום כוונה לקיים. מי שזורק לוקש עושה את זה בביטחון מלא, וזה בדיוק מה שגורם לך להאמין לו בהתחלה.

דוגמה: "אמר לי שהוא בדרך וכבר חצי שעה הוא בבית. זרק לי לוקש ענק".