אחד שעושה כל דבר חפיף — בלי להתאמץ, העיקר שזה ייגמר וילך הביתה. התוצאה אצלו תמיד יוצאת על הפנים, אבל הוא כבר לא שם כדי לראות את זה.

דוגמה: "מי צבע לך את הסלון? המחפף הזה? רואים את הקיר הקודם מתחת".

בנאדם ששמח בהצלחה שלך באמת, בלי חצי מילה מאחורי הגב אחר כך. הוא לא פרייר ולא שוויצר — פשוט מישהו שנהנה לראות אותך עולה. מין נדיר בטבע, כדאי לשמור עליו.

דוגמה: "קיבלתי קידום והוא הראשון שהתקשר לברך. אחלה מפרגן".

במקור, כינוי לאמא. בפועל, מי שאומר את המונח הוא אדם רופס. חלש, נרפה, חסר עמוד שדרה, ונשים.

בנאדם שאומר דברים ולא באמת מתכוון אליהם. בניגוד לשקרן, כולם יודעים שהוא לא דובר אמת, ולכן מחרטט. לפעמים חרטוט יכול להיות משהו חינני, כיפי, מצחיק.

תיאור לאדם עם גוף מלבני, כמו תיבה מאונכת הדומה למקרר.

הזמן הכי אלסטי ביקום. כשישראלי אומר "אוטוטו" זה יכול להיות עוד חמש דקות, עוד שעה, או עוד שבוע וחצי. בדרך כלל הוא אומר את זה בדיוק כשהוא עוד לא התחיל להתלבש, ובטח שלא יצא מהבית. מי שמאמין לו הופך בסוף לפראייר שמחכה בכניסה.

דוגמה: "איפה אתה? כולם כבר כאן!" "אוטוטו מגיע, אני בדרך". (הוא עדיין במקלחת).

מצב שגורם לך להתכווץ מבפנים ולרצות שהאדמה תבלע אותך. יכול להיות שאמרת משהו שלא היה צריך, נפלת בפומבי, או סתם עשית שטות שגרמה לכולם סביבך לסגור לך את הצילום. המילה לקוחה מהערבית, אבל זה עשרות שנים שהיא חלק בלתי נפרד מהסלנג הישראלי ולא הולכת לשום מקום.

דוגמה: "אחי, ניגשתי לבחורה בבר, פתחתי איתה בחיוך — ואז ראיתי שהיא עם בן הזוג שלה. פדיחה על כל החיים."