הרעידה שתופסת לך את הרגליים כשאתה מפחד מאוד, בא להתחתן, או עומד להיכנס לשיחה עם הבוס. כשאומרים 'יש לי פיק ברכיים' מתכוונים לפחד אמיתי, כזה שאי אפשר להסתיר.
מקור: הביטוי מקראי: 'ופיק ברכיים' מופיע בספר נחום (ב, יא) בתיאור הפחד שאחז בנינוה. מכאן הוא נשאר בעברית, והפך לביטוי שכיח בדיבור.
דוגמה: "כשהמדריך אמר לקפוץ מהמטוס, התחיל לי פיק ברכיים".
תוכנית טלוויזיה סופר-מוכרת, בדרך כלל בשעה 20:00 בערב, כדי שאנשים שהרדימו את הילדים, יוכלו לצפות בה. בגדול, מדובר על רצף של סרטונים, כתבות, אירועים, שהתוצאה שלהם שלילית ב-99% מהמקרים, והאירועים לא רלוונטיים לחיים שלנו.
דוגמה: "ראית מה היה בחדשות, היה פיגוע בגוש עציון!"
מקור: שימוש אירוני במילה "חדשות" על מהדורת הטלוויזיה של 20:00.
ידוע גם אצל הדתיים "לא מאיימים על יונה עם יין" מטעמי צנזורה. לא מאיימים על אדם שיכול להמתמודד עם האתגר בקלות.
דוגמה א':
אדם א': "שמע, אני חושב שאני אנסה לערבב אותו. אני יודע שהוא איש מכירות טוב אבל אני חושב שזה יעבוד".
אדם ב': "מה אתה אידיוט? מאור הוא בלנדר, ולא מאיימים על זונה עם זין".
דוגמה ב':
אדם א': "אמרתי לו שאני אכניס לו מכות"
אדם ב': "שמע הבחור הוא מתאגרף מקצועי. לא מאיימים על זונה עם זין"
מקור: ביטוי עברי וולגרי בשימוש נרחב, עם גרסה מצונזרת "לא מאיימים על יונה עם יין".
הבאת עליו את הנאחס, את המזל הרע. נועד לתאר שחקנים שפיארת ואז נפצעו, מגמה מסוימת שהשתנה ברגע שדור ביטון אמר שהמגמה היא מה שתקרה במשחק.
דוגמה: "איזה ניחוס הבאת לכריסטיאנו רונאלדו… בקושי הבקיע שני גולים העונה".
מקור: מ"נאחס" (מערבית: נַחְס, מזל רע).
כשהחופר במשרד מתחיל לדבר ואתה כבר מרגיש איך הזמן נעצר – זו חפרנות. אותו סיפור, שלוש פעמים, עם פרטים שאף אחד לא ביקש. הקרוב המשפחתי של הנודניק, רק עם יותר מילים.
מקור: מהפועל העברי "לחפור" – לדבר ארוכות על משהו כאילו חופרים בור שאין לו סוף. "חפרנות" היא שם העצם שנגזר מ"חפרן".
דוגמה: "ישבתי איתו עשר דקות על קפה, קיבלתי חפרנות על הארנונה שלו, בא לי לברוח".
אדם תחת השפעת סמים הזייתיים. לעתים LSD, לעתים פטריות, לעתים MD (גם קרוי משה דץ). לעתים, כל מה שבא ליד, ופחות פופולארי.
דוגמה: "אבירם הדלוק הזה כבר רוקד 14 שעות רצוף בדוף".
מקור: מהפועל העברי "להידלק".
כינוי חיבה שנדבק לסוף כמעט כל משפט, בלי קשר למידת הקרבה האמיתית. בין חברים זה חם ומחבק, ובפה של מישהו אחר זה יכול להישמע גם סרקסטי, כמו "תירגע חביבי". קרוב משפחה של יאללה מבחינת תדירות השימוש.
מקור: ערבית, מהמילה حبيبي (חביבי) שפירושה "אהובי". נכנסה לעברית המדוברת מהשפה הערבית ומהמפגש היומיומי בין דוברי השפות.
דוגמה: "בוא חביבי, תשב, תאכל משהו, אתה נראה גמור".
קיים יחסי מין אותם הסתיר מן הסביבה, או קיים יחסי מין שלא במסגרת הזוגיות.
דוגמה: חיים שובב גדול, נתן בסתר במחנכת של הבת שלו.
דוגמת בונוס: רמי נותן בסתר בג׳מיל הגנן מבלי שאשתו יודעת.
מקור: משחק מילים על "מתן בסתר" – צדקה בעילום שם.
מדהים באופן קיצוני.
דוגמה: "תראי את הסנדלים האלה. סוף הדרך".
מקור: ביטוי עברי מדובר, "סוף הדרך" – אין מעבר לזה.
המצב שבו המוח עושה בופר באמצע החיים. יכול להגיע מבשורה טובה, מחשבון במסעדה, או סתם מפדיחה שעדיין מתעכלת. המשותף לכולם: אתה עומד, לא זז, ולא מצליח להוציא מילה.
מקור: מהמילה העברית "הלם" (מכה), שקיבלה במאה ה-20 את המשמעות הרפואית של shock, ומשם לשפה המדוברת.
דוגמה: "ראיתי כמה יצא לי בחשבון בסוף הערב ונשארתי בהלם עשר דקות מול המלצר".
דומה ללא אפוי, אבל במצב קטטוני, רע, משהו לא נסגר איתו, או יותר גרוע – נסגר איתו סופית.
דוגמה: "שמע, הבנאדם זיין מישהי על ספסל בצבא, 5 חודשים לאחר מכן הפך להיות חרדי, לא שמעתי ממנו מאז. משהו הסתובב לו, הבנאדם דפוק כמו שניצל".
מקור: ביטוי עברי מדובר: "דפוק" כמו שניצל שדופקים בפטיש לפני הטיגון.
ילדי סנטר הוא כינוי סלנג ישראלי אשר נמצא בשימוש מהעשור הראשון של שנות ה-2000, לתת-תרבות של נערים ונערות משלהי דור ה-Y ומדור ה-Z שנוהגים להסתובב בדיזנגוף סנטר בתל אביב.
דוגמה: "הבחור הזה ילד סנטר דפוק".
מקור: מעולם הקניונים בשנות ה-2000, "סנטר" מאנגלית center (מרכז קניות).
