אגורצ'יק

מה זה

אגורצ'יק

ההגדרה עבור

אגורצ'יק

כינוי שמגיע מרוסית. המשמעות: מלפפון קטן, חמוד. המשמעות הנסתרת: גבר\אישה מבוגר\ת במצב טוב.

דוגמה: "שמע, היא לא מילף, היא אגורצ'יק. לא צריכה לעשות מתיחות עור, הזרקות והגדלות תחת ושדיים בשביל להראות כמו כוכבת פורנו. מבסוט עליה".

מקור: מרוסית: огурчик (אגורצ'יק), "מלפפון קטן".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

על אפך ועל חמתך, וכמובן, בהקשר רע – ולא בהקשר נעים וכיפי.

דוגמה: "הוא שם לך דאנק על הראש שלך, אז כדאי שתסתום ת'פה".

מקור: ביטוי עברי מדובר, קיצור של "על אפך ועל חמתך" – גם אם לא תרצה.

מי שכל מערכות היחסים שלו מסתכמות בסטוץ אחד ועוד אחד. מתחייב לכלום, נעלם בבוקר, ומתפלא כל פעם מחדש למה לא מזמינים אותו לחתונות.

מקור: מ"סטוץ" (ראו ערך) עם הסיומת "-ניק" שמציינת בעל תכונה.

דוגמה: "היא ניסתה איתו משהו רציני, אבל הוא סטוצניק, אין מה לעשות".

מצב מוזר, מביך או מסובך שקשה להסביר במילים רגילות. כשמישהו אומר "יש פה סיטואציה", כולם מבינים שמשהו לא בסדר ושעדיף לא להיכנס לפרטים. הקרובה שלה היא הסיטואציה-שיפ, רק בלי הרומנטיקה.

מקור: המילה מגיעה מהאנגלית והצרפתית (situation), ובסופו של דבר מהמילה הלטינית situs שפירושה "מקום". בעברית היא נכנסה כלשון דיבור למצב לא נוח.

דוגמה: "אחי, היה לי ערב מטורף, פתאום האקסית שלי הגיעה לאותו בר עם החבר החדש שלה. סיטואציה".

המילה הכי רגועה בשפה העברית. אפשר להשתמש בה כדי להגיד "כן", "אוקיי", "מסכים", "לא אכפת לי" או "אני בכלל לא מקשיב", הכול לפי הטון. ככל שהסבבה ארוך ומתמשך יותר, ככה האדם באמת פחות לחוץ מכל העניין.

מקור: מערבית: סַבַּבַּה, "אחלה" או "טוב" – יש הטוענים שמקור המילה בערבית המצרית ויש שמקשרים אותה לשורש ס-ב-ב. נכנסה לעברית בשנות ה-70 והפכה לסמל של העברית המדוברת.

דוגמה: "אחי נדחה לשמונה?" "סבבה". "ואז גם נחלוק על החשבון?" "סבבה". "ואתה משלם?" "תכלס, לא סבבה".

"הכול טוב". ביטוי שנולד בעולם הדתי והתפשט לכל הסלונים בארץ, גם אצל חילונים שמעולם לא הניחו תפילין. אפשר להשתמש בו בתשובה ל"מה שלומך", או כשמשהו הצליח ואתה מרגיש הקלה.

מקור: עברית, מהמקורות היהודיים, "ברוך ה'" (ברוך אלוהים). כינוי דתי לדיבור שמודה לאל, שנכנס לדיבור היומיומי הישראלי בכל הקהילות.

דוגמה: "מה שלומך?" "ברוך השם, הכול בסדר".

רוקד סלסה קובנית.

דוגמה: "שמתי פעמיי ונסעתי לקבן ברוטב".

מקור: מסגנון הריקוד "סלסה קובנית".

המסיבה שאחרי המסיבה. כשהמועדון נסגר בחמש בבוקר ואף אחד לא מוכן ללכת הביתה, ממשיכים לאפטר — בדירה של מישהו, בחוף או במקום שפותח רק בשעות האלה. בדרך כלל כולם שם כבר קצת מסטולים, והשמש עולה הרבה לפני שמישהו מתכוון לישון.

מקור: אנגלית — קיצור של after-party ("מסיבת המשך"). נכנס לשפת חיי הלילה בישראל עם סצנת המועדונים בתל אביב, ובעברית כמעט אף אחד לא אומר את המילה party בכלל.

דוגמה: "המסיבה נגמרת בארבע, אבל יש אפטר אצל עומרי, אל תתכנן לישון".

הפוזיציה שאף ישראלי לא מוכן להיות בה, גם אם זה אומר לעמוד ארבעים דקות בטלפון עם שירות לקוחות בשביל להחזיר 12 שקל. הפראייר הוא זה ששילם מחיר מלא, לא עשה קומבינה ולא ביקש הנחה — ולכן ידבר על זה עוד שנתיים. בארץ עדיף לספוג פדיחה מאשר להיחשב פראייר.

מקור: מיידיש ומגרמנית: Freier, "מחזר" או "לקוח תמים". בעברית – מי שעובדים עליו.

כתיב נוסף: פרייר, פרייאר, פרייער

דוגמה: "מה, שילמת על החניה? מה אתה פראייר?".

דוגמה נוספת: "מה, שילמת מחיר מלא על הביטוח? אחי, אתה פראייר".

כינוי לגבר המשול לסמרטוט בביתו, גבר שאשתו רודה בו ביד רמה ובזרוע נטויה.

דוגמה:

  1. ראית את ליאור שליין? הוא נראה שפוף ועצוב, מירב החטיפה לו את הסטרפאון
  2. ראית את שוניקווה? תפסה את ג׳יילן שותה בירה עם החברים, חטף את הסטרפאון

מקור: ביטוי עברי מדובר.

בנאדם שהפך את לא לעשות כלום לסגנון חיים. לא מרושע ולא נודניק, הוא פשוט תמיד בדרך להתחיל משהו, ואף פעם לא מגיע. הספה שלו כבר מכירה אותו בשמו הפרטי.

מקור: מהמילה העברית "בטל" (ריק, שאינו עושה דבר). "בטלן" מופיע כבר בספרות חז"ל, ובסלנג הוא מתאר מי שהפך את הבטלה לאורח חיים.

דוגמה: "אמרתי לו לעזור לי לעבור דירה והוא שאל אם אפשר מחר. מחר של שנה הבאה. בטלן".

הבנאדם שחי בשביל הדאווין. משקפי שמש בתוך המועדון, מפתחות של האוטו על השולחן, וסטורי מכל ארוחה. הוא לא בהכרח עשיר, הוא פשוט דואג שכולם יחשבו שכן.

מקור: מהמילה "דאווין" (ראו ערך), שמקורה בערבית המדוברת, עם הסיומת האנגלית "-ר" שמציינת את מי שעושה את הפעולה.

דוגמה: "ראית אותו מזמין בקבוק לשולחן ומצלם את הזיקוקים? דאווינר ברמות, מחר הוא יבקש ממך 50 שקל לדלק".

איחור של עד שעה, בטוב טעם, בגושטוזה ובשמחה.

דוגמה: "אשתי נמצאת בזמן ברזיל. לא משנה איפה, לא משנה מתי, צריך לגזור לה זמנים של שעה".

מקור: ביטוי עברי הומוריסטי על תרבות הזמן הדרום אמריקאית.

כתיבת תגובה