ברכה חמה וקלילה, משהו בין "שלום" ל"מה קורה". משתמשים בה כשפוגשים חבר, נכנסים למקום או סתם רוצים להישמע כמו מישהו שחזר מחופשה באיים היווניים וגם הביא איתו כמה צלחות.
מקור: המילה היוונית γεια σου (יָה סוּ), שפירושה המילולי "לבריאותך". היא הגיעה לעברית דרך חופשות ביוון, מסעדות יווניות ותרבות הים התיכון.
דוגמה: "יאסו אחי, מה העניינים? הגעת סוף סוף, חיכינו לך כבר חצי שעה".
שבת שלום, רק בלוד. מבוטא Shabbat Shalod.
דוגמה: (נמצאים גיאוגרפית בלוד) "שבת שלוד".
מקור: משחק מילים עברי על "שבת שלום" ושם העיר לוד.
תיאור לאדם הפולט שטויות, נוטה לומר דברים תלושים מהמציאות.
דוגמה:
חבר 1: ״ראית את לברון! ה GOAT האמיתי״
חבר 2: ״אחי, אתה על גז מזגנים?״
מקור: ביטוי עברי מדובר.
מעין קללה חרדית שנאמרת כאשר אני חש תיעוב כלפי האדם שאילו אני מכוון את הקללה.
דוגמה: ליברמן החליט לקצץ את קצבאות החרדים? אז טפו! שם רשעים ירקב.
מקור: ממשלי י' ז': "ושם רשעים ירקב".
מישהו שיודע הכל על הכל חוץ מלדבר עם בנות, לצאת מהבית או להבין שכבר שלוש בבוקר. בדרך כלל אוהב מאוד את מה שהוא אוהב, ויכול ללחפור עליו שעות. הכינוי נאמר גם בחיבה, ולפעמים כמחמאה אמיתית.
מקור: מהמילה העברית "חנון" (מרחם), שבשנות ה-80 עברה שינוי משמעות מוזר: מתלמיד שמשתדל לרצות את המורה לבנאדם ששקוע בלימודים ובטכנולוגיה, מקביל ל-nerd האנגלי.
דוגמה: "אחי, הוא שינן את כל הפרקים של הכוכבים הנופלים בעל פה, חנון אמיתי, אבל תמיד אפשר לסמוך עליו".
מרחב אישי, זמן לבד או קצת שקט בלי שאף אחד יבקש ממך משהו. כשמישהו אומר "אני צריך ספייס", הוא לא כועס, הוא רק רוצה שיניחו לו לכמה ימים, ובדרך כלל זה בא עם הרבה צ'יל.
מקור: מהאנגלית space, "מרחב". הביטוי need some space נכנס לעברית דרך סרטים, שירים וקשרים זוגיים.
דוגמה: "אל תיעלב, אני פשוט צריך קצת ספייס אחרי השבוע הזה, נדבר ביום שישי".
לקוח מהמילה "Pose", שמשמעותה "תעשה תנועה למצלמה". בעגה הארצישראלית, פוזה הפכה להיות סגנון חיים ראוותני שלא בצדק, מישהו שעף על עצמו, חסר מודעות ליכולותיו, ולא מבין שהסחורה שהוא מביא לשולחן היא לא כזו איי איי איי.
דוגמה: "שחרר אותך ואת הפוזה שלך ממני, לך תתקעווד".
מקור: מאנגלית ומצרפתית: pose, "תנוחה".
אדם שכל החיים שלו הם קומבינה אחת ארוכה. לא נוכל בדיוק, אבל גם לא בדיוק ישר — פשוט תמיד מסתדר לו משהו על הדרך, ותמיד מישהו אחר יוצא הפראייר בסיפור. עובד חפיף ומרוויח כאילו עבד חודש.
מקור: מערבית: חַאפֵר, מהשורש ח-פ-ר. ככל הנראה בהשפעת הפועל "לחפור" במובן של "לנבור" ולמצוא פרצות.
דוגמה: "אל תיקח ממנו מחיר על השיפוץ, הוא חאפר, בסוף תשלם פעמיים".
המילה "פיזית" דורשת שמיד יגידו אחריה ש"פיזית זה היה בור", בזכות הסרטון שהפך לגאג מתמשך, על אדם ששם לאנשים בורות בחצרות, ושכל אחד רוצה בור גדול יותר מהשכן שלו".
אדם 1: "פיזית זה לא אפשרי".
אדם 2: "פיזית זה היה בור".
מקור: מסרטון ויראלי ישראלי.
סטוקינג רציני לאדם עד כדי הטרדה.
דוגמה: הוא חפר לו ת'קישקע של החיים
מקור: מיידיש: קישקע (kishke), "מעיים" – וגם מאכל ממולא.
כשסאחי רוצה להודיע הודעה חשובה, בדרך כלל לחפות על טעות שעשה. בדרך כלל, מדובר על סיפור שעיתונאים רוצים להוציא בגלל שזה בא לרעת אותו סאחי, בדרך כלל אדם סאחי בלטה אפילו, במיוחד אם הוא בתפקיד בכיר.
דוגמה: "הבוס הסאחי שלנו רצה לכנס מסיבת עיתונאים בשביל להודיע שהוא לא הטריד את המזכירה שלו. נו באמת, כולנו יודעים מה היה שם".
מקור: מהמונח "מסיבת עיתונאים", בשימוש אירוני לתיאור הכרזה דרמטית ומיותרת.
זה ממש לא גאוני, מכובד, מעניין, מצחיק או מעיף ת'סכך למישהו.
לדוגמה: "זה מקובל לאכול עם סכין ומזלג".
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני.
מתאר בנאדם (בעיקר בהקשר רומנטי) שהתחלת איתו/איתה לדבר וגילית שזה לא סתם בנאדם — זה בנאדם עם המוני דרמות, טראומות מהעבר, בעיות עם הורים, ודרישות רגשיות שאין להן סוף. אתה נכנס בתמים ויוצא עם נשירת שיער מוקדמת.
מקור: מאנגלית: project. בסלנג הזוגי – אדם שדורש "עבודה" רבה כאילו היה פרויקט שיפוץ.
דוגמה: חבר 1: "אחי, שלוש שעות על הטלפון, בכתה לי על האקס שלה, על אמא שלה, על הבוס שלה". חבר 2: "ברור, ראיתי לך את זה מהסטארט. היא פרוייקט."
