חאפר

מה זה

חאפר

ההגדרה עבור

חאפר

אדם שכל החיים שלו הם קומבינה אחת ארוכה. לא נוכל בדיוק, אבל גם לא בדיוק ישר — פשוט תמיד מסתדר לו משהו על הדרך, ותמיד מישהו אחר יוצא הפראייר בסיפור. עובד חפיף ומרוויח כאילו עבד חודש.

מקור: מערבית: חַאפֵר, מהשורש ח-פ-ר. ככל הנראה בהשפעת הפועל "לחפור" במובן של "לנבור" ולמצוא פרצות.

דוגמה: "אל תיקח ממנו מחיר על השיפוץ, הוא חאפר, בסוף תשלם פעמיים".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

אמיתי.

דוגמה: "אני אגיד לך דוגרי, לא מת על התספורת שלך".

מקור: מערבית ומטורקית: דוֹגְרִי (doğru), "ישר" או "אמיתי".

מתייחס ל-Happy Hour שמקובל בהרבה מקומות בארץ ובעולם. בסוף יום העבודה האחרון של השבוע, מקיימים "שעה שמחה", בדרך כלל עם נשנושים או בפעילות כזו או אחרת.

דוגמה: "פינקו אותנו בהפי בעבודה שלי, הביאו פיצות מטוני וספה עם מלא תוספות, ואחרי זה עישנתי ג'וינט עם הבוס בג'קוזי של החברה. צחוקים אש".

מקור: מאנגלית: happy hour.

רוקד סלסה קובנית.

דוגמה: "שמתי פעמיי ונסעתי לקבן ברוטב".

מקור: מסגנון הריקוד "סלסה קובנית".

משפט הקסם של כל ישראלי שלא בא לו. לא תמיד מדובר בעייפות אמיתית, לפעמים פשוט אין חשק לקום מהספה ולעשות משהו שהוא לא נטפליקס. אפשר להוסיף "אין לי כוח לאף אחד" לאפקט דרמטי.

מקור: ביטוי עברי פשוט שהפך לסמל תרבותי של העצלות הישראלית, ומוכר גם בגרסה המקוצרת "אין כוח".

דוגמה: חבר 1: "יאללה, באים לים?" חבר 2: "אחי, אין לי כוח".

מצב של אנרגיה, מומנטום וזרימה שבו אתה עושה משהו בלי לחשוב יותר מדי, פשוט על הפיד. בא מיידיש, ומתאר רגע שבו אתה בעניינים ואי אפשר לעצור אותך. אם תפסת שוונג — אל תעצור, כי אין שום ערובה שהוא יחזור.

מקור: מיידיש וגרמנית: Schwung, "תנופה".

דוגמה: "התחלתי לנקות את הבית וסתם תפסתי שוונג, גמרתי גם את המטבח וגם את המרפסת".

משחק בעל אופי מיני בו אדם רואה בחורה, בדרך כלל קונפה ברחוב, ושואל את חברו אם הוא היה מקיים או לא מקיים יחסי מין איתה, בהתחשב בהזדמנות. אדם שאומר "לא עושה" אוטומטית נחשב לשקרן. מצד שני, יש מצבים שונים בהם ניתן להגיד "עושה", אך בתנאים מסוימים. לדוגמה:
– "יום קשה רוח גב" – אם היה לך יום קשה, והסיטואציה מזמינה ליחסי מין.
– "אי בודד" – אם רק האדם הנשאל והקונפה עליה נשאלת השאלה היו תקועים באי בודד. ניתן להוסיף משך זמן.
– "רפסודה כרישים" – אם זה הדבר האחרון שתעשה בחייך.
– "אקדח לרכה" – אם חייך באיום מיידי.

דוגמה 1:
– "הסבתא על ההליכון. עושה או לא עושה?".
– "לא עושה".
– "שקרן".

דוגמה 2:
– "זאת עם השחור, עושה או לא עושה?"
– "עושה".

דוגמה 3:
– "תראה את הקונפה שם. עושה או לא עושה?"
– "תאמין לי… יום קשה רוח גב".
– "לפחות אתה לא שקרן".

מקור: ביטוי עברי וולגרי מעולם החבר'ה.

מילה שמקורה בערבית ופירושה המילולי סטירה בפנים. בסלנג הישראלי, כאפה זה כל דבר שמגיע לך מהכיוון העיוור ומלכלך לך את היום בלי הודעה מוקדמת — חדשות לא טובות, פגישה מביכה, או גילוי שמגיע מאוחר מדי. אבל כאפה יכולה להיות גם חיובית: משהו כל כך מדהים, כל כך לא צפוי לטובה, שהוא ממש עושה לך את זה.

מקור: מערבית: כַּף (كف), "כף יד" – מכאן סטירה בכף היד.

דוגמה: חבר 1: "אחי, פגשתי את האקסית עם הבחור החדש שלה בסופר". חבר 2: "כאפה". / "ראית את הטריילר? כאפה, הסרט הזה הולך להיות מטורף".

מישהו או משהו מעולה, מרשים או מושלם: אוכל, בחורה, חתיך, מסיבה, ציון. ביחס לאדם בדרך כלל מדובר על מי שנראה טוב. גם מי שנחת בהפתעה וגרם לכולם לדבר עליו הוא "פצצה" (ראה גם חתיכה).

מקור: "פצצה" היא מילה עברית מהשורש פצ"ץ, שמשמעו ניפוץ או התפוצצות. המשמעות החיובית נולדה מהדימוי של דבר שמפוצץ את החושים, וכך עברה לשפת היומיום.

דוגמה: "הביקור במסעדה היה פצצה, ההמבורגר פשוט התפוצץ בפה".

בנאדם ששמח בהצלחה שלך באמת, בלי חצי מילה מאחורי הגב אחר כך. הוא לא פרייר ולא שוויצר — פשוט מישהו שנהנה לראות אותך עולה. מין נדיר בטבע, כדאי לשמור עליו.

מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לשמוח בהצלחת האחר".

דוגמה: "קיבלתי קידום והוא הראשון שהתקשר לברך. אחלה מפרגן".

מביס אותו בצורה ברורה בדבר מסיים.

לדוגמה:

"בואנה אחי אתה מפסיד פה 8-2 בשש בש. נתן מקרקף אותך".

מקור: מהמילה העברית "קרקפת" – כאילו קרקף את היריב.

כשמדובר על "אחרים", מדובר על אנשים שעקצו את הפראיירים, ואז ביקשו מהם לעשות את העבודה. מקביל לזמרים באירועים, כשהם מפנים את המיקרופון לקהל.

מקור: משחק מילים על המימרה התלמודית "מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים".

כשמישהו נותן למישהו שעה מוקדמת יותר להיות במקום מסוים, רק כי האדם השני הוא מאחר כרוני, ונמצא בזמן ברזיל.

דוגמה: גזרתי לאחותי זמנים, אמרתי לה להיות שם ב-19:00 למרות שאמרתי לכולם להגיע ב-20:00. גם אז היא הגיעה בכמה דקות איחור אחרי כולם.

מקור: ביטוי עברי מדובר.

כתיבת תגובה