כל המופע החיצוני שנועד להרשים אנשים שבכלל לא ביקשו. השוויצר עושה דאווין, זה הכלי שלו — רמקול על הכתף בחוף, שעון שהוא מסתדר ככה שתראה אותו, וסיפור על עסקה שאף אחד לא הבין. בסוף מסתבר שכל הקומבינה הזאת עלתה לו יותר ממה שהרוויח ממנה.

דוגמה: "הוא הזמין בקבוק לכל השולחן, אחי, דאווין בלבד. אחר כך ביקש ממני חמישים שקל לחניה".

נדיר שישתמשו בזה פרקטית כ"בית בושת" – המונח המקורי שלשמו הגענו. בדרך בא לתאר עבודה ערבית, יחס מסריח, אנשים פקקט או בכללי חרא.

דוגמה: "הלכתי לביטוח לאומי. בית זונות מה שקורה שם. אנשים נכנסים בלי תור, מקומבנים, בלאגנים ואפילו הייתה קטלה אחת. חייבים לסגור את המקום".

המילה שמורידה שיחה שלמה מהאוויר לקרקע. אחרי חמש דקות של הסברים, תירוצים ורקע היסטורי מיותר, מישהו זורק "תכלס" וכולם פתאום נזכרים מה בעצם השאלה. בן דוד רחוק של דוגרי, רק בלי הצורך לפגוע במישהו בדרך.

דוגמה: "אז חשבנו אולי לצאת, אולי להישאר, תלוי במזג האוויר ובמי מגיע… תכלס, בא לכם או לא?"

הבנאדם שעושה לך ג'ננה בלי בכלל להתאמץ. הוא לא רשע ולא מתכוון לרע, הוא פשוט נדבק אליך, מתחיל לחפור על משהו שאף אחד לא שאל עליו, ולא עוזב עד שאתה קם להביא מים ולא חוזר.

דוגמה: "אל תושיב אותי לידו בחתונה, הוא מנג'ס, אני אצא משם עם כאב ראש".

גרם להתפרצות זעם. חלסטרה דומה גם לג'ננה.

דוגמה: "כל היום הוא עם התופים, הביא לי את החלסטרה".

כשצדק לא נעשה, נבטא אין דין ואין דיין. כלומר, אין דין (חוק) ואין דיין (שופט).

לדוגמא: כשמחבל מתועב מקבל עונש מקל או שחרור, נאמר אין דין ואין דיין.

הרגע שבו אתה צופה במשהו – סטורי, וידאו, או אפילו סיטואציה חיה – שכל כך מביך שהבטן שלך מתכווצת. קורה בעיקר כשמישהו מתאמץ יותר מדי להיראות מגניב ומגיע בדיוק להפך.

דוגמה: "הוא שם שיר רומנטי בסטורי לאקסית שלו עם תיוג… קרינג' ברמות שלא ראיתי כבר זמן".

משהו שנראה מדליק מבחוץ ומתגלה כזבל שלם ברגע שמשתמשים בו. מי שקונה לוקש בלי לבדוק מקבל תעודת פראייר על המקום.

דוגמה: "קניתי אוזניות בעשרה שקל בשוק, אחרי יומיים התפרקו לי באוזן. האכיל אותי לוקש".

הטלת ספק בידע העצמי שלי, אין לי מושג קלוש מהחיים שלי, אבל על הסיכוי שאני צודק, שהוא בערך אחוז אחד, אגיד את הביטוי הזה.

דוגמה: "למיטב ידיעתי, אוכלים חלדץ עם חזרת".